דיספגיה - קושי בבליעה, בעיות בליעה
כל מה שחשוב לדעת על הפרעות בליעה
הפרעת בליעה (דיספגיה) היא בראש ובראשונה תסמין (סימפטום). דהיינו, היא משולה ל"דגל אדום" המעיד ומזהיר על קיומה של בעיה רפואית המצריכה התייחסות. אין מחלה אחת שנקראת "דיספגיה" (שהרי כאמור: דיספגיה הינה תסמין ולא מחלה), אלא יש מגוון רב של מחלות ומצבים רפואיים שעלולים להתבטא, בין היתר, בקושי בבליעה. בין אלה אפשר למנות, למשל מחלות נוירולוגיות שונות גרון שבץ מוחי, מחלת פרקינסון, שטיון (דמנציה) או מחלות ניווניות אחרות של מערכת העצבים. גם ניתוחים שונים, כגון ניתוחי ראש צוואר (כריתת בלוטת התריס, ניתוח לתיקון היצרות עורק התרדמה –אנדארטרקטומיה, ניתוחי עמוד שדרה צווארי), והקרנות לצוואר עלולים לגרום לקשיי בליעה במגוון מנגנונים.
גם ניתוחים של הוושט ושל בית החזה עלולים לעתים לגרום לקשיי בליעה עקב פציעה של הוושט או של העצב החוזר (העצב שמזיז את מיתר הקול). אשרעל כן, השלב הראשון בטיפול בדיספגיה הוא אבחון המחלה שעומדת בבסיסה.
לצורך כך מומלץ להתייעץ עם רופא/ה שתחום מומחיותם הינו קושי בבליעה, וכך הנבדק/ת יופנה/תופנה לבדיקות המתאימות לאבחון בעייתו/ה בצורה היעילה והמהירה ביותר.
אבחון דיספגיה
ישנם מספר סוגים של בדיקות בליעה שכדאי להכיר,ואשר מומלץ לקרוא עליהן. לבדיקות הבליעה שתי מטרות מרכזיות: האחת הינה לסייע בתהליך האבחון של הסיבה לקושי בבליעה; השניה הינה להבין באופן מעמיק את התהליכים שהביאו לפגיעה במנגנון הבליעה, על מנת שיהיה אפשר להתאים את הטיפול השיקומי לדיספגיה. בהתאם לתהליכים שנפגעו יינתנו תרגילי שיקום, אסטרטגיית טיפול או תמרונים אשר מתמקדים בשיקום התהליכים הפגועים במנגנון הבליעה. לעתים קרובות הבדיקות השונות משלימות האחת את רעותה, ולכן נדרשת יותר מבדיקה אחת על מנת לאבחן את הדיספגיה ולהתאים תכנית טיפול. מומחה/ית הבליעה יפנה את הנבדק/ת לבדיקות המתאימות ביותר.
למה הטיפול בקושי בבליעה חשוב?
לקושי בבליעה ישנן השלכות ברורות על הבריאות של האדם, החל מסכנה לחנק, דרך התייבשות ותת תזונה, ועד לשאיפת המזון לריאות (אספירציה) ופיתוח דלקות ריאה חוזרות. כל הבעיות הללו מסכנות את חייו של המטופל, עם זאת, לדיספגיה השלכה מכרעת גם על איכות החיים של המטופל. החברה שלנו "צועדת על קיבתה" ורוב האירועים החברתיים נסובים סביב ארוחות – קבלת השבת, חתונות ואירועים משמחים, חגים ומועדים – בכל השמחות הללו אנשים עם דיספגיה מתקשים לקחת חלק, והדיספגיה שלהם מבודדת אותם מסביבתם ומאורח החיים שהיו רגילים אליו.
מדוע בליעה כל כך חשובה לי?
על אף שקושי בבליעה הוא בעיה מאוד נפוצה, המודעות אליה ולטיפולים הקיימים עבורה נמוכה. לאחר שנים של טיפול באנשים עם קושי בבליעה, נתקלתי בהמון מטופלים ש"נפלו בין הכסאות" במשך חודשים ארוכים ולא קיבלו את המענה שהיו זקוקים לו מכיון שלא היתה להם אוזן קשבת ויד מכוונת שתנחה אותם בדרך למזור והחלמה. לאור זאת, החלטתי להקדיש את הקריירה שלי לקידום המודעות, ההבנה והטיפול בקושי בבליעה בישראל.
סוגי הבדיקות לדיספגיה שמקורה בבית הבליעה (דיספגיה אורופארינגיאלית)
בדיקת FEES
אחת מהבדיקות הטובות ביותר להערכת תפקוד מנגנון בית הבליעה הינה בדיקת FEES. המדובר בבדיקת בליעה אנדוסקופית, אשר מבוצעת על ידי התבוננות על הלוע בעזרת סיב אופטי בזמן האכילה. הסיב האופטי קטן וגמיש, והוא מוחדר דרך אחד הנחיריים; תוך כדי כך, לנבדק ניתנים סוגי מאכלים במרקמים ובנפחים שונים. בדרך כלל המזון נצבע בירוק או כחול, זאת על מנת להקל את זיהויו. לא נדרשת הכנה מיוחדת לבדיקה, אך מומלץ שלא להגיע אליה עם בטן מלאה. כמו כן, מומלץ להביא לבדיקה מזון שהנבדק מתקשה בבליעתו. הבדיקה מבוצעת ללא טשטוש, אך במהלכה נעשה שימוש באלחוש מקומי באמצעות ג'ל- אשר נועד להקל את החדרת הסיב האופטי. במהלך הבדיקה ניתן לבחון לעומק את מבנה הלוע והגרון, ולאבחן הפרעות מבניות כמו גם תפקודיות- כמו שיתוק הלוע או שיתוק מיתר הקול, צלקות, דלקות או תהליכים תופסי מקום (למשל גידולים שפירים או ממאירים בלוע או בגרון). משך הבדיקה אינו אחיד ומשתנה בהתאם לכל נבדק באופן פרטני, אך לרוב מדובר בדקות ספורות, וההתאוששות ממנה היא מיידית. במהלך בדיקת ה-FEES ניתן לאבחן את אופי הפרעת הבליעה, ולהציע בהתאם את התמרונים שיעזרו לפצות ולהתגבר עליה. הבדיקה מבוצעת בשיתוף פעולה של רופא אף אוזן גרון עם קלינאי תקשורת.
וידאופלורוסקופיה
בדיקת הוידאופלואורוסקופיה היא למעשה בדיקת הבליעה הראשונה אי פעם שהדגימה את תפקוד מנגנון הבליעה! המדובר בבדיקת בליעה באמצעות הדמיה אשר מבוססת על רצף מהיר של צילומי רנטגן (שיקוף), וכאשר היא מוקרנת בזמן אמת ניתן לצפות בתהליך הבליעה. במהלך הבדיקה מבוצעת הערכה של עיבוד המזון בחלל הפה ויעילות הלעיסה, העברת המזון ללוע ומשם לוושט. היתרון שלה הוא שהיא אינה פולשנית, כלומר אין צורך להכניס אנדוסקופ לאף, אך היא כרוכה בחשיפה לקרינה וניתן לבצע אותה רק במכון רנטגן, ורק בישיבה או בעמידה. כלומר נבדקים שקשה להם להתנייד, לעמוד או לשבת לעתים אינם מסוגלים לבצע את הבדיקה.
מנומטריה של הלוע
בדיקה נוספת היא מנומטריה- להערכת תפקוד שרירי הלוע והוושט. בבדיקה זו מוכנס מנומטר ארוך ודק דרך האף לוושט- ועד לקיבה. המנומטר הינו צינור דק שלאורכו ישנם חיישנים, ואלה מודדים את הלחץ סביבם. כאשר שרירי הוושט מתכווצים, הלחץ בוושט עולה והחיישנים מתעדים אותו. ניתן לתעד את שינויי הלחצים וכיווץ השרירים גם בלוע ובבית הבליעה. בזמן שהמנומטר ממוקם, הנבדק מתבקש לשתות מים, ובמהלך הבליעה מתבצע רישום של הלחצים באזורים שונים של הוושט ובית הבליעה. בדיקת המנומטריה של הוושט קיימת כבר שנים רבות, אך רק בעשור האחרון החלו לבצע בדיקת המנומטריה של בית הבליעה (הלוע), ולכן הבדיקה אינה מבוצעת באופן שגרתי בישראל.
מנגנון הבליעה
בדיקת בליעה
גורמים ניווניים להפרעות בליעה
ניתוחים לתיקון הפרעות בליעה
מי מטפל בבעיות בליעה?
רפלוקס וצרבת
ניתן לחלק את הסיבות להפרעות בליעה בכלליות לשני סוגים מרכזיים:
תקלות "תוכנה" – פגיעה במרכז השליטה ברפלקס הבליעה במוח. תחת הכותרת הזו נכנס חלק הארי של המטופלים עם הפרעות הבליעה שנגרמות כתוצאה משבץ מוחי, מחלות ניווניות של מערכת העצבים כגון שטיון או פרקינסון, חבלת ראש ועוד.
תקלות "חומרה" – פגיעה במבנים של מנגנון הבליעה עצמו, כגון שרירי הלוע או הגרון, העצבים המעצבבים אותם ומבנים נוספים בצוואר או בבית החזה. תחת הכותרת הזו ניתן למצוא מטופלים שהפרעת הבליעה שלהם נגרמת עקב חסימה או היצרות של הלוע או הוושט, הצטלקויות או שיתוק עצבים בצוואר לאחר ניתוחים או הקרנות ועוד.
כמובן שחלוקה זו היא מלאכותית ופעמים רבות הסיבה להפרעת הבליעה תהיה משולבת.
הסיבה או המחלה שגורמת לקשיי בליעה מביאה לסוגים שונים של תסמינים הקשורים בבליעה המצריכים טיפול שונה.
אין דין קושי בבליעה לאחר אירוע מוחי ובין קושי בבליעה אחרי ניתוח עמוד שדרה צווארי.
האבחנה של הסיבה להפרעת הבליעה היא חשובה מאין כמוה, מכיון שהיא פותחת צוהר לאפשרות של ריפוי הבעייה מהשורש שלה.
טיפול בבעיות בליעה עקב מחלות שרירים
הטיפול במיאסטניה גרביס מתרכז מצד אחד בהעלאה של ריכוז הנוירוטרנסמיטור אצטיל-כולין בסינפסות בין העצב והשריר על מנת לשפר את חוזר ותפקוד השרירים. ניתן גם לדכא את מערכת החיסון על ידי טיפול בסטרואידים או אימונוגלובולינים. במקרים בהם מחלת המיאסטניה משנית לגידולים בטימוס, איבר הממוקם בבית החזה הקדמי ואחראי לייצור חלק מתאי מערכת החיסון, כריתת הגידול לרוב מרפאה את המחלה. הטיפול בהפרעות בליעה בחולי מיאסטניה כולל הקפדה על תזמון הארוחות לזמנים בהם התרופות למחלה בשיא פעילותן וחולשת השרירים היא מינימלית, וכן הקטנת גודל הארוחות על מנת להמנע מהתעייפות במהלכן. כמו-כן, ריפוי בליעה עם קלינאית תקשורת, במהלכו המטופל/ת לומד/ת טכניקות בליעה שיעזרו לפצות על חולשת השרירים יכול לסייע.
דרכי הטיפול בבעיות בליעה עקב אירוע מוחי
מחקרים מראים כי התמותה גבוהה בצורה משמעותית במטופלים אשר חוו אירוע מוחי שנלוות לו הפרעות בליעה לעומת מטופלים שהאירוע המוחי שלהם אינו מתבטא בהפרעות בליעה. הסיבה לעלייה בתמותה היא נטייה לפתח דלקות ריאה משאיפה של מזון, אשר מצריכות אשפוזים חוזרים. מטופלים אחרי שבץ שמפתחים הפרעות בליעה נוטים יותר להזדקק לשיקום בבית חולים סיעודי או להעברה למוסד סיעודי.
מסיבות אלו ישנה חשיבות רבה לאיתור, אבחון וטיפול בקשיי בליעה משנית לשבץ מוחי.
דרכי הטיפול בבעיות בליעה עקב פרקינסון
עם השנים, כאשר אנשים "צוברים" בעיות בריאותיות ומחלות רקע שונות, מערכות גופם נעשות פגיעות יותר. הגוף מאבד את ה"רזרבה" שלו. תהליך זה נקרא שבריריות. שבריריות, או frailty בלועזית, היא הנטייה של המטופל/ת להגיב בצורה קשה יותר למחלות שבאדם לא שברירי יביאו לתגובה קלה. המטופל/ת השברירי/ת עלול/ה לחוות נפילות, בלבול וירידה במצב ההכרה, הפרעות באיזון המלחים, כל אלו בגלל דלקת ריאות או דלקת בדרכי השתן. גם מערכות שלכאורה אינן קשורות לזרז הבסיסי להידרדרות עלולות להיפגע.
מנגנון הבליעה, עקב מורכבותו הרבה, נוטה להיפגע לעתים קרובות באנשים שבריריים אשר עוברים עקה בריאותית כגון זיהום, ניתוח וכדומה גם אם לכאורה אין סיבה שלפתע יפתחו הפרעת בליעה.
גם לאחר שהמטופל/ת השברירי/ת מחלימ/ה מהמחלה החריפה שהביאה להידרדרות, נדיר שהשיפור בתפקוד יחזור לאותה מידה שהיתה לפני המחלה החריפה. בדרך כלל המצב התפקודי של המטופל/ת השברירי/ת יהיה גרוע יותר, וכל אירוע חריף בעתיד יתרום להדרדרות נוספת במצבו/ה.
שבריריות היא מושג ערטילאי במידה מסוימת, וקשה לכמת אותה.ישנם מספר מדדים אוביקטיביים כגון קצב הליכה או חוזק האחיזה ביד (grip strength) שמרמזים על שבריריות. ישנם כאלו שמכמתים שבריריות לפי כמות וחמרת מחלות הרקע יחסית לגיל, וישנם כאלה שמתבססים על היכולות התפקודיות של המטופל/ת על מנת להסיק על מידת שבריריותו/ה על ידי תשאול המטופל/ת כמה הם סובלים מעייפות וחולשה ואיזו דרגה של פעילות הם מסוגלים לבצע. הערכה גריאטרית מקיפה תסייע להעריך את מידת השבריריות, ולהתכונן או לנסות למנוע הדרדרות נוספת.
מרגע שמטופל/ת שברירי/ת פיתח/ה הפרעת בליעה, ישנה סכנה להידרדרות נוספת במצבו/ה. הפרעת בליעה מעלה את הסיכון לפתח דלקות ריאה משאיפה וכן לסבול מתת תזונה והתייבשות. כל הגורמים הללו תורמים להחמרת השבריריות של המטופל.
בנוסף, היכולת של המטופל/ת השברירי/ת להתמודד עם ההשלכות של קשיי בליעה, כגון אספירציות חוזרות הוא ירוד יותר, ואלו הם המטופלים שידרדרו במהרה אם לא יעברו הערכה של מנגנון הבליעה שלהם ויטופלו בהתאם.
על כן ישנה חשיבות רבה לתת את הדעת על קשיי בליעה באנשים שבריריים, להתייעץ עם מומחה/ית להפרעות בליעה ולקבל המלצות מתאימות על מנת לשמר את מצבם עד כמה שניתן. נדיר ששבריריות היא תופעה הפיכה, אך יש דרכים להאיט אותה, בין אם על ידי פעילות גופנית מתונה, איזון מיטבי של מחלות הרקע וניהול שמרני ועדין של המטופל/ת.
מדוע ישנן בעיות בליעה לאחר ניתוחים?
מנגנון הבליעה המורכב מושפע מהרבה מאוד גורמים אשר עלולים לשבש אותו. ניתוחים, הקרנות והליכים פולשניים אחרים מתערבים בעשרות הגורמים המעורבים בתהליך הבליעה. לחלק מהבעיות ישנם פתרונות אשר יכולים לשפר את המצב או להחזיר אותו לקדמותו, אך חלק מהבעיות עשויות להישאר קבועות ונצטרך ליישם דרכים להתמודד עם המצב לאורך זמן.
- הזדקנות תהליך הבליעה
- סרקופניה והפרעות בליעה
- שבריריות frailty והפרעות בליעה
הפרעות בליעה אצל ילדים
הפרעות בליעה אצל ילדים יכולות להשפיע על היכולת לאכול ולשתות בבטחה. הפרעות אלו עשויות להתרחש עקב מגוון סיבות, כולל בעיות התפתחותיות, מצבים נוירולוגיים, הפרעות מבניות או לאחר ניתוחים:
מצבים נוירולוגיים: אלה יכולים לכלול שיתוק מוחין, פגיעה מוחית, ניוון שרירים, כפיון (אפילפסיה).
עיכובים התפתחותיים: פגים, הפרעות גנטיות (למשל תסמונת דאון)
בעיות מבניות: שפה או חיך שסועים, אטרזיה של הוושט, לרינגומלאציה
בעיות נשימה: מחלת ריאות כרונית, אסתמה
בעיות התנהגות וסנסוריות: הפרעות בספקטרום האוטיסטי, הפרעת עיבוד חושי
הטיפול בבעיות בליעה אצל ילדים
הטיפול בילד עם בעיות בליעה תלוי בגורם הבסיסי לבעיה ויכול לכלול:
* טיפול בהאכלה: במטרה לשפר את יכולתו של הילד ללעוס ולבלוע בבטחה.
* שינויים תזונתיים: ניתן להמליץ על נוזלים עבים יותר או מזון רך יותר.
* שינויים בתנוחת הישיבה: הקפדה על תנוחה מסוימת של הילד במהלך ההאכלה.
* התערבויות רפואיות או כירורגיות: טיפול בבעיות מבניות או נוירולוגיות.
זיהוי והתערבות מוקדמים הם המפתח לניהול הפרעות בליעה אצל ילדים כדי למנוע סיבוכים כגון תת-תזונה, התייבשות ובעיות נשימה, ולאפשר התפתחות וגדילה תקינה. הטיפול בקשיי בליעה בילדים נעשה על ידי צוות רב תחומי שכולל רופאי ילדים, גסטרואנטרולוגים, רופאי אף אוזן גרון, תזונאיות וקלינאי תקשורת. גם ההורים הופכים להיות חלק מהצוות המטפל ולומדים כיצד לנקוט טכניקות האכלה בטוחות ולזהות סימנים של דיספגיה.
תסמינים של הפרעות בליעה אצל ילדים
אלה יכולים לכלול:
* שיעול או חנק במהלך הארוחות
* קול רטוב או מגרגר לאחר אכילה או שתייה
* סירוב של הילד לאכול או קושי בלעיסה
* זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה או דלקת ריאות
* משקל ירוד, או בעיות גדילה
* רגורגיטציה (העלאת גרה) באף של מזון
מדוע יש לי בעיית בליעה ואיך אפשר לטפל בזה?
בעיות בליעה הן מאוד נפוצות!
- עשרות אלפי אנשים בישראל סובלים מהפרעות וקשיי בליעה ברמה זו או אחרת
- בעיות בליעה שאינן מטופלות עשויות להחמיר ולגרור טיפולים מורכבים יותר
- הקירבה בין קנה הנשימה לוושט גורמת למצב מסוכן ביותר העלול להסתיים בחנק
- ישנם מגוון גדול של סיבות שיכולות לגרור לבעיית בליעה אשר ניתנות לטיפול
כיצד מאבחנים בעיית בליעה?
- רופאי אף, אוזן וגרון עם התמחות-על בגרון הם הדרג המקצועי שמוסמך לטפל בבעיות בליעה.
- יש לעשות בדיקה מקצועית הכוללת בדרך כלל סיב אופטי, מזון צבוע ובחינת התוצאות.
- בעקבות התוצאות רופאה מקצועית תרכיב פתרון רב-תחומי המתאים אישית לצורכי המטופל/ת.
מה הפתרון לבעיית בליעה?
הטיפולים הם מגוונים ומאוד תלויים במקור הבעיה, אבל ישנן מספר אפשרויות:
- טיפול עם קלינאית תקשורת
- התאמת מרקמים לצורכי המטופל/ת
- ניתוח תיקון במקור הבעיה
- דרכי הזנה חלופיות במקרה ולא ניתן לתקן
הקליניקה של ד״ר יעל שפירא גליץ
- מספקת שירותי בדיקה ואבחנה מקצועיים בתחום הבליעה.
- לאחר הבדיקה ואבחנה רב מערכתית נבנה תוכנית טיפול והחלמה
- ליווי מקצועי ארוך טווח להבטחת התוצאות המיטביות
- יחס אישי עם מבט אנושי על כל חולה ומצבו כמכלול
- הקליניקה ממוקמת בבית הרופאים בורוכוב בגבעתיים
- יש אפשרות לבדיקה באמצעות סיב נייד לחולים מרותקים
אודות ד״ר יעל שפירא גליץ
- ד״ר שפירא-גליץ היא רופאה מומחית באף אוזן וגרון עם התמחות-על בניתוחי גרון.
- בוגרת תוכנית הפלואושיפ היוקרתית של בית החולים של אוניברסיטת ניו-יורק.
- ב-2015 הקימה את מרפאת הבליעה בבית החולים קפלן וניהלה אותה מאז.
- חוקרת, מפרסמת מאמרים בז׳ורנלים רפואיים, מרצה בכנסים בינלאומיים וחברה בקבוצות הדיספגיה הבינלאומיות.
איך קובעים תור?
- זה מאוד קל ופשוט – ממלאים את הטופס
- צוות הקליניקה יחזור אליכם בהקדם עם תאריכים נוחים.
- הקליניקה שלנו נמצאת בבית הרופאים בבורוכוב, גבעתיים. נגיש לנכים ועם חניה.
- בזכות ההסדרים עם קופות החולים והשירותים המשלימים שלכם, תהנו מהשתתפות הקופה.
ד״ר יעל שפירא גליץ
רופאה מומחית בניתוחי גרון ובליעה
הסדר בקופות החולים
שאלונים להפרעות בליעה
ניתן לשלב את ההערכה הקלינית של הבליעה עם מילוי שאלונים שבהם הנבדק/ת מכמתים את חומרת בעיית הבליעה שלהם כפי שהם חווים אותה.
ישנם מספר שאלונים לכימות הפרעות בליעה בשפה העברית.
מי מטפל בהפרעות בליעה?
אף אוזן וגרון
רופאת או רופאת אף אוזן וגרון מקצועית עם מומחיות-על בתחום רפואת הגרון. תחת המומחיות הזו ניתן לאבחן ולטפל באמצעים כירורגיים בבעיות בליעה. מומלץ לקרוא עוד.
קלינאי/ת תקשורת
גסטרואנטרולוג/ית
דיאטנ/ית
נוירולוג/ית
גריאטר/ית
רופא/ת משפחה
שאלות ותשובות נפוצות
תחום הבליעה הוא מאוד מורכב ובוודאי יש לכם הרבה שאלות בנושא. בעמוד הזה אני ארכז את השאלות הנפוצות ביותר ואענה עליהן. כמובן שאם יש לכם שאלות נוספות, מוזמנים לשאול אותם בטופס יצירת הקשר בעמוד הראשי.
כיצד אוכל לדעת אם יש לי קושי בבליעה?
קושי בבליעה (דיספגיה) יכולה להתבטא במגוון תסמינים. התלונות השכיחות הן תחושה של מזון תקוע בגרון, הצורך לבלוע מספר רב של פעמים או לשתות לעתים קרובות על מנת "להוריד" את האוכל, הימנעות ממרקמי מזון מסוימים (כגון מוצקים קשים או יבשים), שיעול לעתים קרובות במהלך הארוחה, שינוי באיכות הקול במהלך הארוחה – כל אלו הם סימנים לדיספגיה.
ירידה לא מתוכננת במשקל, הידרדרות במצב הכללי או כאבים בזמן הבליעה הם תסמינים המצדיקים בירור דחוף.
מה דרך הטיפול הכי טובה לבעיית הבליעה שלי?
הטיפול בהפרעות בליעה משתנה בהתאם לסיבה הבסיסית בגינה המטופל/ת סובל מבעיית בליעה. אין דין בעיית בליעה אחרי שבץ מוחי כדין בעיית בליעה לאחר ניתוח עמוד שדרה צווארי. על כן יש ראשית לחקור לעומק את הסיבה בגינה המטופל/ת סובל מבעיית בליעה מלכתחילה ולהתאים את הטיפול בהתאם לממצאים.
מה ההבדל בין קלינאית תקשורת לרופא/ת אא״ג?
הטיפול בהפרעות בליעה הוא לרוב רב-מקצועי (בלעז, מולטי-דיסציפלינרי), כלומר הוא משלב בתוכו מספר אנשי מקצוע מתחומים שונים, כל אחת ואחת מהם תורם/ת את חלקו לטיפול.
אף אוזן וגרון – מומחה/ית בתחום אף אוזן וגרון עם התמחות במחלות הגרון אחראי/ת על אבחון בעיית הבליעה, באמצעות בדיקה גופנית, ביצוע בדיקות בליעה מכל הסוגים עם דגש על הסמכות לבצע בדיקות בדיקה פולשניות כגון FEES, והוצאה לפועל של טיפולים ניתוחיים לבעיות בליעה, במידה והם הטיפול הנכון עבור המטופל/ת.
קלינאי/ת תקשורת – אחראי/ת על ביצוע הערכות בליעה קליניות, נוטלות חלק בביצוע ופענוח בדיקות בליעה כגון וידאופלואורוסקופיה, שותפות פעילות עם רופא/ת אף אוזן וגרון בביצוע בדיקות FEES. בנוסף, קלינאי/ת התקשורת מנהל/ת את תהליך שיקום הבליעה על ידי התאמה של תרגילי שיקום וליווי המטופל/ת במהלך התהליך השיקומי. לקריאה נוספת על קלינאי תקשורת.
האם הבדיקה של הסיב האופטי מכאיבה?
בדיקת FEES כרוכה בהחדרת סיב אופטי דק (כ-3 מילימטר עוביו) דרך הנחיר הרחב מבין שני הנחיריים, מיקומו בלוע וצילום תהליך הבליעה בוידאו. לרוב מורחים מעט חומר סיכה על הסיב האופטי, על מנת להקל על המעבר שלו בחלל האף. לעתים ניתן לבצע גם אלחוש מקומי של חלל האף על מנת להקל על הבדיקה. ישנה חשיבות רבה לא לבצע אלחוש של הלוע על מנת לא לעוות את תוצאות בדיקת ה-FEES, שכן בדיקת תקינות התחושה בגרון היא חלק בלתי נפרד מבדיקת FEES. החדרת הסיב האופטי אינה נעימה וכרוכה באי נוחות, אך בידיים מיומנות איננה כואבת במיוחד.
אני סובל/ת מבעיית בליעה - איך אפשר לעזור לי?
ישנם מגוון טיפולים להפרעות בליעה, המותאמים אישית לכל מטופל/ת ולמאפייני הפרעת הבליעה שלהם. ניתן לחלק את הטיפולים להפרעות הבליעה לארבע קטגוריות מרכזיות:
למי עליי לפנות אם יש לי בעיית בליעה?
הפרעות בבליעה הן תחום החולש על מספר התמחויות רפואיות ופארא-רפואיות הכוללות אף אוזן וגרון, גסטרואנטרולוגיה, קלינאות תקשורת, דיאטה ותזונה, נוירולוגיה וגריאטריה. הכתובת האידאלית לפנות אליה היא מרפאת בליעה רב-תחומית שמרכזת את כל תחומי המומחיות האלו תחת קורת גג אחת ומספקת מענה לכל צרכי המטופל/ת.
האם הפרעה בבליעה היא בעיה מסוכנת?
הפרעה בתפקוד מנגנון הבליעה עשויה להיות קלה, ולגרום רק לאי נוחות מסוימת בזמן הארוחות או בהכנתן. עם זאת, יש להפרעת בליעה שלוש השלכות משמעותיות שעלולות להיות מסכנות חיים:
הראשונה, הסכנה לפתח תת-תזונה או התייבשות כתוצאה מחוסר יכולת לספק את צרכי הגוף למזון ושתייה בגלל הפרעת הבליעה. לאורך זמן, הירידה במשקל ואבדן מסת השריר שנלווים לתת תזונה מחלישים את הגוף ומעמידים את המטופל/ת בסכנה. התייבשות כרונית מפריעה לתפקוד התקין של הכליות ועלולה לגרום לאי ספיקת כליות אם לא תטופל בזמן.
השניה, נובעת משאיפה של תוכן מזון לריאות (אספירציה). אמנם לגופנו יש מנגנוני הגנה כנגד חומר זר שנשאף לריאות, אך במידה וכמות החומר הנשאף גדולה, ועומס החיידקים בתוכו גדול, המטופל/ת עלול/ה לפתח דלקות ריאה חוזרות או מחלת ריאות כרונית כתוצאה מאספירציה. במקרי קיצון, במידה ומתרחשת שאיפה פתאומית של גוש מזון גדול, עלול להיווצר מצב חירום הקרוי שנק (בלועזית, אספיקציה) בה אספקת האויר לריאות נקטעת בצורה חדה והמטופל/ת נחנק/ת. זהו מצב חירום המצריך מענה מיידי, ועל כן מומלץ שבני ביתו/ה של מטופל/ת עם הפרעות בליעה יהיו מיומנים בביצוע תמרונים לחילוץ הגוף הזר מדרכי האויר (לדוגמא תמרון על שם היימליך).
השלישית, שלרוב אינה זוכה לתשומת הלב המגיעה לה, היא שלל ההשלכות הרגשיות והחברתיות שנלוות להפרעת בליעה. מטופל/ת עם הפרעת בליעה עלול/ה לבחור להסתגר בבית, להמנע ממפגשים משפחתיים שנסובים סביב ארוחות, לדוגמא ארוחת שבת או ליל הסדר. לאורך זמן, הבידוד החברתי עלול להביא להתפתחות של דכאון קליני של ממש. מעבר לפגיעה המשמעותית באיכות החיים, מחקרים מראים כי דכאון ומצב נפשי ירוד מחלישים את הגוף ומעלים את הסיכוי לאירועים אבדניים.
מכל הסיבות הללו ישנה חשיבות רבה מאוד לא להזניח את הטיפול והאבחון של בעיות בליעה.
מה הסיבות השכיחות לבעיות בליעה?
ישנן מגוון סיבות בגינן עלולה להתפתח בעיית בליעה. הסיבה השכיחה ביותר להפרעות בליעה היא פגיעה באזורים במוח שאחראיים על מנגנון הבליעה. שבץ מוחי, חבלת ראש ומחלות ניווניות של מערכת העצבים המרכזית כגון שטיון, טרשת נפוצה או פרקינסון – אלו רק חלק מהסיבות שעלולות לגרום לבעיית בליעה.
גם מחלות שפוגעות בתפקוד השרירים, כגון מיאסטניה גרביס, או תסמונת גיליאן בארה עלולות להתבטא בקושי בבליעה.
גם פגיעות באיברים המשתתפים בתהליך הבליעה עלולות לגרום לדיספגיה (קושי בבליעה). ניתוחים של בסיס הגולגולת, הצוואר ובית החזה אשר גורמים במישרין או בעקיפין לפגיעה במבני הלוע, הוושט והגרון עלולים לגרום גם הם לדיספגיה.
לא מן הנמנע שלמטופל/ת תהיה יותר מסיבה אחת לפתח הפרעת בליעה, ועל כן יש חשיבות רבה לייעוץ מקצועי על ידי מומחה/ית בתחום הפרעות הבליעה.
האם קושי בבליעה עלול להיות סימן של סרטן?
הסיבות להתפתחות קשיי בליעה הן רבות ומגוונות. בין הסיבות הללו נמנות גם מחלות ממאירות של חלל הפה, הלוע, הגרון והוושט. עם זאת, ממאירויות אלו אינן בראש הרשימה של המחלות השכיחות שגורמות לקשיי בליעה. תסמינים שהם בבחינת "דגל אדום" שכאשר הם נלווים לקושי בבליעה מצדיקים הערכה דחופה לשלילת נוכחות מחלה ממארת הם כאבים בזמן הבליעה, דם ברוק, ירידה פתאומית וחדה במשקל, הופעה של גושים בצוואר.
כל הופעה של קושי חדש בבליעה מצדיקה הערכה רפואית מעמיקה ויסודית.
אני חולה סיעודי/ת ולא מסוגל/ת להתנייד לבדיקות. מה ניתן לעשות כדי לעזור לי?
בהחלט ניתן לבצע הערכות בליעה גם למטופלים סיעודיים. כאשר באים לבחור את בדיקת הבליעה המתאימה, ישנן שתי בדיקות שניתן לבצע "ליד מיטת החולה". הראשונה, היא הערכה קלינית של הבליעה על ידי קלינאית תקשורת, והשנייה היא הערכה אנדוסקופית של הבליעה, הנקראת גם בדיקת FEES. לעתים קרובות ניתן להסתפק בתוצאות של בדיקות אלו, ולעתים בדיקות אלו יעלו את הצורך בבדיקות נוספות. עבור מטופלים עם קושי ניכר בניידות, ניתן לתאם בדיקה בבית המטופל/ת.
אני מוזן/ת באמצעות PEG. האם יש תקווה שאחזור לאכול דרך הפה?
האם קושי בבליעה יכול לחלוף מעצמו?
קושי בבליעה יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות. חלק מהסיבות הללו הן זמניות והפיכות, כגון דלקת זיהומית בלוע או בגרון, תגובה אלרגית וכדומה. עם זאת, חלק הארי של הבעיות הרפואיות שגורמות להפרעות בליעה הוא כרוני כגון מחלות ניווניות (פרקינסון, טרשת נפוצה, ALS ועוד), קושי בבליעה שמופיע לאחר הקרנות לטיפול בסרטני הראש והצוואר ועוד. גם אם בעיית הבליעה היא כרונית ו"כאן כדי להישאר" יש הרבה מה לעשות על מנת להקל ולשפר את המצב. על מנת להבין מה הסיכוי להחלמה מלאה ודרכי הטיפול בהפרעות בליעה, מומלץ להתייעץ עם מומחה/ית להפרעות בליעה.