שבועת הרופאים
מה היא שבועת הרופאים?
שבועת הרופאים היא הבסיס לאתיקה המקצועית אצל אנשי הרפואה.
גם אני נשבעתי את שבועת הרופאים עם סיום לימודי הרפואה שלי, באוניברסיטה העברית בירושלים, וזהו היה רגע מרגש ומכונן בהווייתי כרופאה, רגע המלווה אותי למשך כל הקריירה שלי והשבועה המהווה מגדלור בעשייתי הרפואית. שבועת הרופא העברי מבוססת על שבועת הרופא הראשונה בהסטוריה והיא שבועת היפוקרטס.
שבועה היפוקרטית, היא נוסח שבועה עתיק המיוחס להיפוקרטס, הנחשב לאבי הרפואה במערב. זוהי אחת מההצהרות המוסריות המוקדמות והמשפיעות ביותר בתחום הרפואה. השבועה מתחייבת לכבוד ולכיבוד המורה שלמד ממנו הרופא, להעביר את ידיעותיו לדורות הבאים, לטפל בחולים לטובתם בלבד, לשמור על סודיות ולהימנע מנזק.
במהלך ההיסטוריה, נוסח שבועת הרופא השתנה והותאם לערכים ולממדים המוסריים של כל תקופה. למשל, המחויבות המקורית לא לבצע ניתוחים (שכן בעת העתיקה לא היו לרופאים הידע והכלים לבצע ניתוחים בטוחים) הוסרה מהשבועה בתקופות מאוחרות. כמו כן, נוספו התייחסויות לזכויות החולים ולצורך בהתייחסות ראויה ומכבדת לכל חולה, ללא הבדלי דת, גזע, מגדר או מעמד חברתי.
השבועה משקפת את העקרונות הבסיסיים של המקצוע הרפואי, כולל המחויבות לטיפול רפואי אתי, המכבד את האוטונומיה של החולה ומונע סבל. היא מחייבת את הרופאים להיות ערים למגבלותיהם, לקדם את הידע הרפואי ולשתף פעולה עם עמיתים. השבועה מחזקת את התפיסה שלפיה הרופא חייב לשמור על האינטרס הטוב ביותר של החולה, תוך כדי שמירה על סטנדרטים מקצועיים ואתיים גבוהים.
מי היה היפוקרטס?
היפוקרטס נחשב לאבי הרפואה. הוא חי ביוון במאה ה-4 לפני הספירה, נולד באי היווני קוס ומשם עבר ליוון הקים את בית הספר הראשון בעולם לרפואה ופגש הרבה מההוגים המפורסמים של התקופה, לרבות אפלטון.
כתביו הרפואיים של היפוקרטס ותלמידיו שרדו במשך מאות שנים וכוללים אבחנת מחלות שונות, דרכי טיפול בחולים וכללים שונים של הגות רפואית. בזמן שרובם המכריע של המרפאים חשבו שמקור המחלות והבעיות הבריאותיות הוא עקב האלים או כשפים, היפוקרטס נהג בחשיבה רציונלית וכי מקור המחלות הוא בסיבות טבעיות וללא קשר לעולם העל-טבעי.
אך מעבר להישג המכובד של מיסוד מקצוע הרפואה, היפוקרטס זכה בפרסום עולמי בזכות שבועת היפוקרטס אשר שמה את החולה במרכז, מבטיחה את פרטיותו של החולה, הגשת עזרה רפואית לכל חולה וכמובן העיקרון הבסיסי ביותר והוא לא לגרום נזק לחולה.
העתק של השבועה על פפירוס מהמאה ה-3
דמותו של היפוקרטס
תרגום שבועת היפוקרטס (התרגום מתוך ויקיפדיה)
אני נשבע בשם אפולו המרפא, בשם אסקלפיוס, היגיאה ופנקיאה, וכל האלים והאלות עדי, כי אקיים את השבועה ואת האמנה דלהלן כמיטב שיפוטי ויכולתי:
להתייחס למי שלימד אותי את אומנותי כפי שאני מתייחס להורי ולחיות עמו בשיתוף, ואם הוא יהיה זקוק לכסף לחלוק עמו את כספי, ולהתייחס לילדיו כמו לאחי, ואם יחפצו, ללמד אותם את ידיעותיי בלא תשלום ובלא הבטחות שבכתב; אלמד את יסודות אומנותי לבני, לבניהם של מורי ולכל אותם תלמידים, אשר יצהירו כי הם נכונים לקיים את חוקי המקצוע, ולא לאיש זולתם.
אקבע את הדיאטה הנחוצה לחולה כמיטב כושר השיפוט שלי וכמיטב יכולתי; אשמור על החולים מאי-צדק ולעולם לא אזיק להם.
לעולם לא ארשום סם קטלני למי שביקש אותו, ולעולם לא אציע לו ליטול סם כזה. באופן דומה לעולם לא אתן לאישה תרופה שעלולה לגרום להפלה. בטוהר ובקדושה אשמור על חיי ועל אומנותי.
לא אנתח, אפילו לא כדי לסלק אבנים, אלא אשאיר זאת לאנשים שמוכשרים לכך במיוחד.
לכל בית שבו אבקר, אגיע לטובת החולה, ולא אבצע שום פשע ולא אגרום לנזק בכוונה תחילה, ובייחוד לא אקיים יחסי מין עם נשים וגברים, בין אם הם בני-חורין ובין אם הם עבדים.
כל אשר אראה או אשמע תוך כדי הטיפול ואפילו מחוץ לטיפול, ושלא נועד להפצה, אשמור לעצמי, ואתבייש לדבר על הדברים הללו עם אחרים.
אם אקיים את השבועה ולא אפר אותה, מי ייתן ואמצא הנאה בחיי ובאומנותי ואזכה בתהילה מצד כל האנשים בהווה ובעתיד; אם אפר את השבועה ובכך היא תהפוך לשבועת שקר, ייפול ההפך מזה בגורלי.
שבועת הרופא העברי
השבועה העברית חוברה ב-1952 על ידי פרופסור ליפמן היילפרין, חתן פרס ישראל ומייסד את המחלקה הנוירולוגית בבית החולים הדסה בירושלים.
נוסח שבועת הרופא העברי (מתוך ויקיפדיה)
פרחי הרפואה,
אתם ניצבים היום כולכם, בפני מוריכם בדרכי הרפואה וחוקותיה, לעברכם בברית הרפואה.
למען תקיימו את תורתה בכל מאודכם, בשום שכל וביושר לבב למען קום דור רופאים, דרוכי מעש ואמוני יעוד לעזרת האדם הדווי
וזאת הברית אשר אנכי כורת אתכם היום לאמור:
- על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה.
- ושמרתם עד מאוד חיי אדם מרחם אמו, והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים.
- ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה, אם זר אם נכרי, אם אזרח נקלה ואם נכבד.
- והשכלתם להבין לנפש החולה ולשובב את רוחו בדרכי תבונות ובאהבת אנוש.
- אל תמהרו להוציא משפט ושקלתם את עצתכם במאזני החכמה הצרופה בכור הניסיון.
- שמרו אמונים לאדם שהאמין בכם, אל תגלו סודו ואל תהלכו רכיל.
- יחכם לבבכם גם לבריאות הרבים, להעלות ארוכה למדווי העם.
- תנו כבוד ויקר לרבותיכם, שנחלצו להנחותכם במעגלי הרפואה.
- תרבו חכמה ואל תרפו כי היא חייכם וממנה תוצאות חיים.
- היזהרו בכבוד חבריכם, כי בכבודם הם תכובדו גם אתם.
דברי הברית האלה קרובים אליכם מאוד בפיכם ובלבבכם לעשותם.
ועניתם כולכם אמן, אמן כן נעשה.
יהיה רצון שישגא פועלכם להאדרת מורשת הרפואה.
קצת על ההסטוריה של הרפואה וכיצד הגענו עד היום
ההיסטוריה של הרפואה היא סיפור של גילויים, תפתחות ואתגרים רפואיים, המתחיל בימים הקדומים וממשיך עד לתחילת העת המודרנית. מצרים העתיקה, דרך יוון, העולם המוסלמי ועד לרנסאנס, הרפואה עברה שינויים והתפתחויות משמעותיות.
במצרים העתיקה, רופאים היו גם כומרים והתמחו באנטומיה בעקבות ניסיונם בחיתוך גופות. הם פיתחו טכניקות לשימור גופות וידעו לטפל בשברים ופציעות. ביוון העתיקה, הרפואה התבססה יותר על תצפיות והיפוקרטס הציג את תיאוריית הנוזלים, שהשפיעה על הרפואה למשך מאות שנים.
בתקופת הביניים, הרפואה האירופאית הייתה מוגבלת בעיקר לטקסטים יווניים וערביים קלאסיים והתקדמה בעיקר בעולם המוסלמי. רופאים כמו אביצנה ואל-רזי תרמו תרומות חשובות לאנטומיה ופרמקולוגיה. הם תיארו מחלות, פיתחו תרופות חדשות ושיפרו את טכניקות הניתוח.
ברנסאנס, חלה התקדמות משמעותית ברפואה. אנדריאס וזליוס, לדוגמא, פרסם מחקרים מפורטים על אנטומיה האדם, והוא נחשב לאבי האנטומיה המודרנית. התפתחו תחומים נוספים כמו הפרמקולוגיה והכירורגיה, ונעשה שימוש רב יותר בניסויים ותצפיות מדעיות.
אחד האירועים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של הרפואה הוא המגיפה השחורה, שפרצה באירופה במאה ה-14 והרגה כשליש מאוכלוסיית היבשת. המגיפה, שנגרמה על ידי החיידק Yersinia pestis, הובילה לשינויים חברתיים, כלכליים ובתחום הרפואה. היא גרמה לפחד ובלבול רב, והרופאים באותה תקופה לא היו מצוידים להתמודד עם מחלה כל כך מדבקת ומקטלת. רבים ניסו להתמודד עם המגפה באמצעות דרכים כמו קטורת, טישטוש ולבוש מסכות בצורת ציפור. המגיפה השחורה גרמה לחקר חדש של תורות רפואיות והביאה להתעוררות של מחקר רפואי.
לקראת תחילת העת המודרנית, ראינו את המהפכה הרפואית מתחילה לקחת צורה. ויליאם הארווי גילה את מחזור הדם, שינוי שהשפיע על הבנתנו את פעולת הגוף האנושי. גילויים אלה היוו רק התחלה לתקופה של גילויים רבים נוספים שהביאו את הרפואה לעידן המודרני, בו ידע רפואי, טכנולוגיה ופיתוחים חדשים המשיכו לשפר את איכות החיים ואת טיפול במחלות שונות.
