טרכאוסטומיה היא פעולה ניתוחית שבה יוצרים פתח בקנה הנשימה בצוואר ומחדירים דרכו צינור הנשמה הקרוי קנולה. הקנולה ממוקמת מתחת למיתרי הקול ומאפשרת נשימה ישירות דרך הצוואר, תוך עקיפת האף, הפה, הלוע והגרון.

ישנם מקרים רפואיים בהם יש צורך בנשימה ישירות דרך הצוואר, לדוגמא:

הנשמה ממושכת: מטופלים שמונשמים דרך טובוס בפה במשך למעלה משבוע–עשרה ימים ואין אפשרות לגמול אותם מהנשמה.

חסימה בדרכי האוויר העליונות: מצבים כמו שיתוק של שני מיתרי הקול, היצרויות, גידולים או זיהומים חמורים המונעים הכנסת טובוס.

כריתת גרון מלאה: מצב נדיר שבו פיום הקנה הוא נתיב האוויר היחיד.

 ישנן שתי שיטות עיקריות לביצוע הניתוח:

גישה "פתוחה" – בחדר ניתוח, מבוצע חתך בצוואר, נחשף קנה הנשימה ונפתח בו פתח להכנסת קנולה.

גישה "מלעורית" – ליד מיטת החולה או בחדר ניתוח: מחט מוחדרת לקנה, מוחדר חוט מנחה ומבוצעות הרחבות עד הכנסת הקנולה.

ברוב המקרים כן. לאחר הוצאת הקנולה הפתח שנוצר בקנה הנשימה נסגר בהדרגה תוך מספר ימים עד שבועות, והנשימה חוזרת דרך האף והפה. אם הסיבה שבגללה בוצע הפיום קבועה – למשל חסימה שאינה ניתנת לתיקון – המטופל ימשיך לנשום דרך הפתח.

הדבר תלוי בסוג הקנולה שהוחדרה לגרון המטופל ובמצבו. על מנת להפיק קול נדרש מעבר אוויר מסביב לקנולה אל מיתרי הקול. בלונית מנופחת בקנולה מונעת דיבור. בהמלצת קלינאי/ת תקשורת או רופא/ת אף אוזן וגרון  ניתן להחליף לקנולה המאפשרת דיבור או להשתמש בשסתום דיבור".

כן. לעיתים קרובות מומלץ לבצע שיקום דיבור עם קלינאי/ת תקשורת לאחר הטיפול. כמו כן, לפני הוצאת הקנולה מגרון המטופל (דה-קנולציה) יש צורך בפיזיותרפיה נשימתית לחיזוק שרירי הנשימה .

לאחר הוצאת הקנולה הפתח בקנה הנשימה נסגר בדרך-כלל מעצמו, תהליך שנמשך מספר ימים עד שבועות. במהלך הזמן הזה גם רקמות הצוואר והעור שמעל הפתח מתכווצות ונסגרות באופן טבעי, עד שהנשימה חוזרת להתבצע דרך האף והפה בלבד. במיעוט מהמקרים עלול להישאר חיבור פתוח בין קנה הנשימה לעור – מצב הנקרא פיסטולה. אם הפתח אינו נסגר מעצמו, ניתן לסגור אותו בניתוח קטן ופשוט יחסית.

לפני הוצאת הקנולה הרופא/ה וצוות רב-תחומי בוחנים מספר גורמים כדי להבטיח  שהגמילה מהקנולה תהיה מוצלחת :

• פתרון הבעיה הראשונית – יש לוודא שהסיבה שבגללה בוצע הפיום (כגון צורך בהנשמה ממושכת או חסימה בדרכי האוויר) נפתרה.
• יכולת בליעה – הערכת קלינאי/ת תקשורת לבדיקת יכולת בליעה ולמניעת אספירציות.
• פינוי הפרשות ושיעול יעיל – המטופל/ת צריכים להראות יכולת לשחרר הפרשות ללא צורך בשאיבות חוזרות.
• תקינות דרכי האוויר העליונות – בדיקת לרינגוסקופיה בסיב אופטי לוודא זרימת אוויר חופשית דרך הגרון ומיתרי הקול.
• מצב כללי והכרה – בחינת חוסן נשימתי ומצב ההכרה כדי להפחית סיכון להחמרה או צורך בפיום חוזר.
• מצב רפואי – יש לוודא שאין צפי בעתיד הקרוב להרדמה כללית או ניתוחים מרובים. במקרה זה עדיף לדחות את דה-הקנולציה עד לאחר סיום ההליכים הרפואיים הצפויים.

רק לאחר שכל התנאים מתקיימים ומתקבלת הערכת הצוות, ניתן להתחיל בתהליך דה-קנולציה בבטחה.

כל הקנולות חלולות ומעוקלות כדי לאפשר מעבר אוויר, אך הן נבדלות ברכיבים נוספים שיש לחלקן:

• קנולה פנימית – נשלפת לניקוי קל, אך מצריכה קוטר מעט גדול יותר.
• בלונית – בלון שקוף שמונע דליפת אוויר ומאפשר הנשמה בלחץ חיובי; כשהבלונית מנופחת לא ניתן לדבר והיא מקשה על בליעה.
• פנסטרציה – בעלת חור קטן המאפשר לאוויר לזרום למעלה למיתרי הקול לשיפור דיבור, אך אינה מתאימה להנשמה בלחץ.
• קנולה מתכווננת – ארוכה ומאפשרת התאמה למבנה צוואר ייחודי או לבעיות מבניות בקנה.