ריפוי בליעה על ידי קלינאית תקשורת הוא אחד מאבני היסוד של הטיפול בהפרעות בליעה.
ריפוי בבליעה הוא הכי יעיל לאחר שבוצעה הערכת בליעה מעמיקה ובוצע מיפוי מדוקדק של כל התהליכים הפגועים במנגנון הבליעה.
לכל אחד מהתהליכים הפגועים ניתן להתאים תכנית טיפולית.
מחמאה זה כמו בושם. נעים להריח, מסוכן לבלוע
שמעון פרס, 2008
ריפוי הבליעה מחולק לפני 2 עקרונות העומדים בבסיס הטיפול
1
אסטרטגיות פיצוי – כאשר לא ניתן לתקן את החלק הפגוע במנגנון הבליעה, הקלינאי/ת יכול/ה ללמד את המטופל/ת תמרונים ופעולות שונות על מנת להתגבר על הפגיעה במנגנון. התמרונים הללו "מפצים" על החסר ולא מנסים לתקן אותו, ועל כן נקראים "אסטרטגיית פיצוי". לדוגמא, אם שרירי הלוע חלשים, הקלינאי/ת תדריך את המטופל לבלוע מספר פעמים כל נגיסה של מזון. אם צד אחד של הלוע או מיתר קול אחד משותק, הקלינאי/ת תדריך את המטופל/ת להטות או לסובב את הראש בזמן הבליעה על מנת לכוון את המזון לצד החזק של הגרון/לוע. דוגמא נוספת היא אצל מטופל/ת שנוטה לשאוף את המזון (להקדים קנה לוושט). קלינאי/ת התקשור/ת עשויה להדריך את המטופל/ת לבצע שיעול יזום או להפריד בין שתיית נוזלים שאותם המטופל/ת שואף/ת ובין אכילת המזון אותו המטופל/ת בולע/ת בבטחה.
2
אסטרטגיות שיקום – קלינאי/ת התקשורת בונה עבור המטופל/ת תכנית שיקומית, שבמהלכה המטופל/ת יבצע תרגילים שונים לחיזוק, שיפור ושיקום התיפקודים הפגועים במנגנון הבליעה. לדוגמא, תרגילים כגון תמרון ע"ש מנדלסון או תמרון ע"ש שקיר שנועדו לחזק את שרירי רצפה הפה והלוע. סוג אחר של תרגילי שיקום נועד לשפר את התחושתיות בלוע, שהיא גורם מרכזי באתחול פעולת מנגנון הבליעה. שיפור התחושתיות בלוע מבוצע בדרך כלל כל ידי גירוי תרמי (שבבי קרח לדוגמא), גירוי חשמלי (על ידי מכשור ייחודי), גירוי כימי (לדוגמא, משקאות מוגזים) ועוד.
משך תכנית שיקום הבליעה נקבע על ידי קלינאי/ת התקשורת, ולרוב תחומה בזמן.
בין מפגש למפגש המטופלים מבצעים את התרגילים.
בתום תקופת השיקום נהוג לבצע הערכה מחודשת של מנגנון הבליעה על מנת לבחון את השיפור וההתקדמות ביכולות הבליעה.