ד״ר יעל שפירא גליץ
מומחית אף אוזן גרון | הפרעות קול, נשימה ובליעה

כיצד עובד מנגנון הבליעה?

רפלקס הבליעה הוא אחד מהרפלקסים המורכבים בגוף האדם.

אדם ממוצע בולע בין 500 ל-700 פעמים ביממה.

אנו בולעים באופן לא מודע גם מתוך שינה, בממוצע 3 פעמים בשעה.

לצורך תפקוד תקין של תהליך הבליעה נדרשת פעולתם של לא פחות מ50 שרירים וחמישה עצבים שונים.

תהליך הבליעה בחלקו רצוני, ובחלקו בלתי רצוני. החלק הבלתי רצוני נשלט על ידי מרכז הבליעה שממוקם בגזע המח.

מורכבות התהליך עלולה להוביל לבעיות בליעה כשאחד מהשלבים הרבים בתהליך פגום.

נהוג לחלק את תהליך הבליעה ל-4 שלבים

1

ORAL PREPARATORY PHASE

השלב הפומי המכין מתמקד בעיבוד והכנת המזון לבליעה על ידי נגיסה ולעיסה שלו על ידי השיניים וכן ריכוך וסיכוך של המזון על ידי הרוק בחלל הפה.

2

ORAL PHASE

השלב הפומי מתמקד בהעברת המזון הלעוס שאורגן לכדי גוש אחיד מחלל הפה אל הלוע.

3

PHARYNGEAL PHASE

השלב הלועי הוא המשמעותי ביותר משלבי הבליעה, שכן במהלכו עלולה להתרחש שאיפת המזון. שלב זה מתמקד בהערכת המזון מהלוע אל הוושט תוך הגנה על דרכי האויר ומניעת "הקדמת קנה לוושט".

4

ESOPHAGEAL PHASE

השלב הוושטי מתמקד בהעברה של המזון דרך הוושט ועד הקיבה.

השלב הפומי המכין של הבליעה

השלב הפומי המכין הוא השלב הראשון בתהליך הבליעה ומטרתו להכין את המזון לבליעה. מדובר בשלב שנשלט באופן רצוני לחלוטין. הוא כולל את ההתרשמות של האדם מהמזון, ריחו, מרקמו, צבעו וכדומה. לאחר מכן ההתרשמות הראשונית, מתרחשת פתיחה של הפה, הכנסה של הנגיסה אל חלל הפה, בין אם באמצעות כלי (סכין, כפית וכדומה) או באמצעות הידיים וחיתוכו על ידי השיניים החותכות העליונות והתחתונות. האדם יכול לשלוט בגודל הנגיסה שנכנס לפיו. במהלך השלב הפומי המכין, מתבצעת הלעיסה. בזמן הלעיסה המזון מעובד ומעורבב על ידי השיניים והלשון, ומרוכך ומסוכך על ידי הרוק עד לכדי יצירת גוש אחיד, במרקם עיסתי, המתאים לבליעה. השפתיים בשלב זה מהוות חסם שמונע זליגה של המזון מחוץ לחלל הפה. בתום השלב הפומי המכין, הלשון מארגנת את הבולוס לכדי מסה אחידה וממקמת אותה בינה ובין החיך הקשה (תקרת הפה).
משך הזמן שהשלב הפומי המכין אורך תלוי בגודל הנגיסה, מרקם המזון ונמצא בשליטה מלאה של האדם.

השלב הפומי המכין יכול להימשך גם שעות, לדוגמא כאשר לועסים גומי לעיסה (מסטיק). הפרעות בשלב הפומי המכין יכולות להתבטא בהארכה חריגה שלו, לדוגמא בחולי שטיון המחזיקים את המזון בפה זמן ממושך ולא בולעים אותו. בנוסף, הפרעה באטימת השפתיים יכולה לגרום לזליגה של מזון ובעיקר שתייה מחוץ לחלל הפה. חולשה ודיסקורואדינציה של הלשון, או משנן לא תקין, בין אם כתוצאה מהיעדר שיניים או כתוצאה מתותבות רופפות עלול להביא ללעיסה לא יעילה, הכנה לא מספקת של הבולוס לבליעה והיוותרות שאריות של מזון בחלל הפה בתום הבליעה.

השלב הפומי המכין של הבליעה

השלב הפומי הוא השלב השני בתהליך הבליעה ותפקידו להעביר את המזון הלעוס מחלל הפה אחורנית לכיוון הלוע. שלב זה נשלט בצורה רצונית לחלוטין. בשלב זה, המזון הלעוס, או בלעז הבולוס, נדחף מקדמת חלל הפה אל כיוון הלוע.

השלב הפומי נמצא בשליטה רצונית לחלוטין. כלומר, האדם מחליט מתי המזון מוכן לבליעה ומתחיל בהעברת המזון לכיוון הלוע.

הפרעות בשלב הפומי עלולות לגרום לכך שחלק מהמזון יישאר בחלל הפה ולא יעבור אחורה ללוע. מנגד, ייתכן גם שחלק מהמזון "יישפך" בטרם עת מהפה אחורנית ללוע, מבלי שהלוע נערך לכך כראוי. במצב זה עולה הסיכון משמעותית לשאיפת המזון, או אספירציה בלעז.

השלב הפומי המכין של הבליעה

השלב הלועי הוא השלב השלישי בתהליך הבליעה ונחשב החלק המכריע והחשוב ביותר שלו. בשלב זה המזון עובר דרך הלוע אך תוך הוושט. שלב זה של הבליעה הוא קצר ביותר, ונמשך בערך שנייה אחת, אך מתרחשות בו פעולות רבות. הסיבה ששלב זה נחשב הקריטי ביותר בתהליך הבליעה היא שזה השלב בו ישנה חשיבות רבה לנתב את המזון מהלוע לוושט ולמנוע זליגה של המזון מהלוע לגרון ולקנה הנשימה. שאיפת מזון לקנה הנשימה מסוכנת שכן היא עלולה לגרום להתפתחות דלקת ריאות או במקרי קיצון להשתנקות (אספיקציה).

השלב הלועי בבליעה הוא בלתי רצוני. אין ביכולתנו לשלוט על הפעולות המתרחשות במהלכו באופן מודע. האתחול של השלב הלועי מופיע כאשר המזון מגיע אל הלוע מחלל הפה. ניתן גם לבצע בליעה "ריקה" ללא מזון. במקרה כזה, ההחלטה לבלוע היא רצונית, אך סדר הפעולות המתרחש במהלכה אינו בשליטתנו.

מרבית הפעולות שמתרחשות בשלב הלועי של הבליעה חופפות זו לזו מבחינת הוצאתן אל הפועל.

 

פעולות אלו כוללות:

  • הרמה של החיך הרך על מנת לאטום את החיבור בין האף והלוע ולמנוע זליגה של מזון לחלל האף.
  • דחיסה של בסיס הלשון לכיוון קיר הלוע האחורי תוך כדי דחיפה של המזון כלפי מטה לכיוון פתח הכניסה לוושט.
  • הצמדה וסגירה מוחלטת של מיתרי הקול על מנת לחסום את הכניסה לקנה הנשימה.
  • התכווצות גלית של קירות הלוע מלמעלה כלפי מטה על מנת לדחוף את המזון לכיוון פתח הכניסה לוושט.
  • היפוך מכסה הגרון באופן שממקם אותו מעל מיתרי הקול והכניסה לגרון. זהו מנגנון הגנה נוסף מפני אספירציה.
  • כיווץ של שרירי הסרט באופן שמרים את הגרון כולו כלפי מעלה וקדימה, פעולה המרחיבה את הלוע ומרחיקה את הגרון מהמזון העובר בלוע בזמן הבליעה.
  • הרפייה של השריר הטבעתי של שוער הוושט העליון על מנת לאפשר למזון שהגיע לתחת הלוע להיכנס לוושט.

 

הפרעות בשלב הלועי יתבטאו בשאיפת המזון (אספירציה) או בהיוותרות שאריות של מזון בלוע ותחושה של "משהו תקוע בגרון".

השלב הוושטי של הבליעה

השלב הוושטי הוא השלב הרביעי והאחרון בתהליך הבליעה. שלב זה מתחיל כאשר המזון נכנס אל הוושט דרך שוער הוושט העליון ומסתיים כאשר המזון עובר מהוושט לקיבה דרך שוער הוושט התחתון. שלב זה הוא בלתי רצוני לחלוטין. שלב זה נמשך בין 8 ל-20 שניות. במהלך השלב הוושטי דפנות הוושט מתכווצות באופן גלי מלמעלה כלפי מטה. גלי התכווצות אלו נקראים "פריסטלטיקה". הפריסטלטיקה של הוושט חזקה כל כך שניתן לבלוע גם בעמידה על הראש והתכווצויות הוושט יתגברו על כוח הכבידה ויעבירו את המזון לקיבה בכל זאת. הפרעות בשלב הוושטי של הבליעה יתבטאו בחוסר נוחות ותחושה שהמזון "לא יורד" או נשאר תקוע. תחושת אי הנוחות יכולה להיות ממוקמת באזור בית החזה או באזור הגרון. לחילופין הפרעה בתפקוד הוושט עלולה לגרום לעלייה של תוכן קיבה בחזרה אל הוושט, לעתים כל הדרך עד הלוע. תופעה זו נקראת רפלוקס.

הגדרות ומונחים

מהו הלוע?

הלוע הוא מבנה חלול ממנו ישנם פתחים לאף, הפה, הגרון והוושט. דרך הלוע עובר אויר בדרכו אל ומהגרון ומזון בדרכו לוושט.

ללוע 3 חלקים, בהתאם לגובה שלהם:

הלוע האפי – אזור הלוע בו ממוקם הפתח לאף

הלוע הפומי – אזור הלוע בו ממוקם הפתח לפה

הלוע התחתון – אזור הלוע בו ממוקמים הפתחים לגרון ולוושט.

מהם מיתרי הקול?

מיתרי הקול הם שני קפלי רירית הנמצאים בגרון. מיתרי הקול מחוברים לשרירים אשר מאפשרים למיתרים להתקרב ולהתרחק זה מזה.

מהו הוושט?

הוושט הוא צינור חלול המחבר בין הלוע והקיבה. דפנותיו עשויות שרירים המסייעים למזון לרדת לקיבה ומונעים עליה שלו מחדש.

מהו שוער הוושט העליון?

שוער הוושט העליון הוא שריר טבעתי הממוקם בתחתית הלוע ומהווה את שער הכניסה אל הוושט. שוער הוושט העליון מכווץ וסגור כל הזמן, ונרפה רק לחלקיקי שנייה בעת הבליעה על מנת לאפשר את מעבר המזון מהלוע אל הוושט.

מהו שוער הוושט התחתון?

שוער הוושט התחתון הוא שריר טבעתי הממוקם בתחתית הוושט, חבוק בין שרירי הסערפת, ומהווה את שער הכניסה אל הקיבה.

מהו החיך הרך?

החיך הרך הוא מקבץ שרירים בלוע הפומי שיחד יוצרים מבנה דמוי וילון שבמרכזו נמצא הענבל. החיך הרך משתתף ביצירת עיצורים ותנועות מסוימות בזמן הדיבור ובתהליך הבליעה, שם תפקידו לחצוץ בין הלוע האפי ללוע הפומי ולמנוע מעבר של מזון לאף בזמן בליעה.

מהו החיך הקשה?

החיך הקשה הוא מבנה בחלל הפה העשוי עצם מצופה רירית. החיך הקשה חוצץ בין חלל האף וחלל הפה.

מהי הלשון?

הלשון היא איבר שרירי בחלל הפה והלוע. היא מורכבת ממספר רב של שרירים חזקים. ללשון חשיבות רבה בתהליך הבליעה, בטעימת המזון ובעיבוד המזון בפה והעברתו אחורה ללוע וכן כאחד מאברי ההגייה החשובים. שני השלישים הקדמיים של הלשון ממוקמים בחלל הפה, והשליש האחורי שלה ממוקם בחלל הלוע.

מהו מכסה הגרון?

מכסה הגרון הוא מבנה עשוי סחוס ומצופה רירית הממוקם בחלק העליון של הגרון. תפקידו הגנה על דרכי האויר (מיתרי הקול וקנה הנשימה) בעת בליעה, ומניעת זליגה של מזון לתוך קנה הנשימה (אספירציה).

Blausen.com staff (2014)

טיפול בבעיות בליעה עקב מחלות שרירים

הטיפול במיאסטניה גרביס מתרכז מצד אחד בהעלאה של ריכוז הנוירוטרנסמיטור אצטיל-כולין בסינפסות בין העצב והשריר על מנת לשפר את חוזר ותפקוד השרירים. ניתן גם לדכא את מערכת החיסון על ידי טיפול בסטרואידים או אימונוגלובולינים. במקרים בהם מחלת המיאסטניה משנית לגידולים בטימוס, איבר הממוקם בבית החזה הקדמי ואחראי לייצור חלק מתאי מערכת החיסון, כריתת הגידול לרוב מרפאה את המחלה. הטיפול בהפרעות בליעה בחולי מיאסטניה כולל הקפדה על תזמון הארוחות לזמנים בהם התרופות למחלה בשיא פעילותן וחולשת השרירים היא מינימלית, וכן הקטנת גודל הארוחות על מנת להמנע מהתעייפות במהלכן. כמו-כן, ריפוי בליעה עם קלינאית תקשורת, במהלכו המטופל/ת לומד/ת טכניקות בליעה שיעזרו לפצות על חולשת השרירים יכול לסייע.

דרכי הטיפול בבעיות בליעה עקב אירוע מוחי

מחקרים מראים כי התמותה גבוהה בצורה משמעותית במטופלים אשר חוו אירוע מוחי שנלוות לו הפרעות בליעה לעומת מטופלים שהאירוע המוחי שלהם אינו מתבטא בהפרעות בליעה. הסיבה לעלייה בתמותה היא נטייה לפתח דלקות ריאה משאיפה של מזון, אשר מצריכות אשפוזים חוזרים. מטופלים אחרי שבץ שמפתחים הפרעות בליעה נוטים יותר להזדקק לשיקום בבית חולים סיעודי או להעברה למוסד סיעודי.

מסיבות אלו ישנה חשיבות רבה לאיתור, אבחון וטיפול בקשיי בליעה משנית לשבץ מוחי.

דרכי הטיפול בבעיות בליעה עקב פרקינסון

עם השנים, כאשר אנשים "צוברים" בעיות בריאותיות ומחלות רקע שונות, מערכות גופם נעשות פגיעות יותר. הגוף מאבד את ה"רזרבה" שלו. תהליך זה נקרא שבריריות. שבריריות, או frailty בלועזית, היא הנטייה של המטופל/ת להגיב בצורה קשה יותר למחלות שבאדם לא שברירי יביאו לתגובה קלה. המטופל/ת השברירי/ת עלול/ה לחוות נפילות, בלבול וירידה במצב ההכרה, הפרעות באיזון המלחים, כל אלו בגלל דלקת ריאות או דלקת בדרכי השתן. גם מערכות שלכאורה אינן קשורות לזרז הבסיסי להידרדרות עלולות להיפגע.

מנגנון הבליעה, עקב מורכבותו הרבה, נוטה להיפגע לעתים קרובות באנשים שבריריים אשר עוברים עקה בריאותית כגון זיהום, ניתוח וכדומה גם אם לכאורה אין סיבה שלפתע יפתחו הפרעת בליעה.

גם לאחר שהמטופל/ת השברירי/ת מחלימ/ה מהמחלה החריפה שהביאה להידרדרות, נדיר שהשיפור בתפקוד יחזור לאותה מידה שהיתה לפני המחלה החריפה. בדרך כלל המצב התפקודי של המטופל/ת השברירי/ת יהיה גרוע יותר, וכל אירוע חריף בעתיד יתרום להדרדרות נוספת במצבו/ה.

שבריריות היא מושג ערטילאי במידה מסוימת, וקשה לכמת אותה.ישנם מספר מדדים אוביקטיביים כגון קצב הליכה או חוזק האחיזה ביד (grip strength) שמרמזים על שבריריות. ישנם כאלו שמכמתים שבריריות לפי כמות וחמרת מחלות הרקע יחסית לגיל, וישנם כאלה שמתבססים על היכולות התפקודיות של המטופל/ת על מנת להסיק על מידת שבריריותו/ה על ידי תשאול המטופל/ת כמה הם סובלים מעייפות וחולשה ואיזו דרגה של פעילות הם מסוגלים לבצע. הערכה גריאטרית מקיפה תסייע להעריך את מידת השבריריות, ולהתכונן או לנסות למנוע הדרדרות נוספת.

מרגע שמטופל/ת שברירי/ת פיתח/ה הפרעת בליעה, ישנה סכנה להידרדרות נוספת במצבו/ה. הפרעת בליעה מעלה את הסיכון לפתח דלקות ריאה משאיפה וכן לסבול מתת תזונה והתייבשות. כל הגורמים הללו תורמים להחמרת השבריריות של המטופל.

 

בנוסף, היכולת של המטופל/ת השברירי/ת להתמודד עם ההשלכות של קשיי בליעה, כגון אספירציות חוזרות הוא ירוד יותר, ואלו הם המטופלים שידרדרו במהרה אם לא יעברו הערכה של מנגנון הבליעה שלהם ויטופלו בהתאם.

 

על כן ישנה חשיבות רבה לתת את הדעת על קשיי בליעה באנשים שבריריים, להתייעץ עם מומחה/ית להפרעות בליעה ולקבל המלצות מתאימות על מנת לשמר את מצבם עד כמה שניתן. נדיר ששבריריות היא תופעה הפיכה, אך יש דרכים להאיט אותה, בין אם על ידי פעילות גופנית מתונה, איזון מיטבי של מחלות הרקע וניהול שמרני ועדין של המטופל/ת.

מדוע ישנן בעיות בליעה לאחר ניתוחים?

מנגנון הבליעה המורכב מושפע מהרבה מאוד גורמים אשר עלולים לשבש אותו. ניתוחים, הקרנות והליכים פולשניים אחרים מתערבים בעשרות הגורמים המעורבים בתהליך הבליעה. לחלק מהבעיות ישנם פתרונות אשר יכולים לשפר את המצב או להחזיר אותו לקדמותו, אך חלק מהבעיות עשויות להישאר קבועות ונצטרך ליישם דרכים להתמודד עם המצב לאורך זמן.​

מדוע יש לי בעיית בליעה ואיך אפשר לטפל בזה?

בעיות בליעה הן מאוד נפוצות!

  • עשרות אלפי אנשים בישראל סובלים מהפרעות וקשיי בליעה ברמה זו או אחרת
  • בעיות בליעה שאינן מטופלות עשויות להחמיר ולגרור טיפולים מורכבים יותר
  • הקירבה בין קנה הנשימה לוושט גורמת למצב מסוכן ביותר העלול להסתיים בחנק
  • ישנם מגוון גדול של סיבות שיכולות לגרור לבעיית בליעה אשר ניתנות לטיפול

כיצד מאבחנים בעיית בליעה?

  • רופאי אף, אוזן וגרון עם התמחות-על בגרון הם הדרג המקצועי שמוסמך לטפל בבעיות בליעה.
  • יש לעשות בדיקה מקצועית הכוללת בדרך כלל סיב אופטי, מזון צבוע ובחינת התוצאות.
  • בעקבות התוצאות רופאה מקצועית תרכיב פתרון רב-תחומי המתאים אישית לצורכי המטופל/ת.

מה הפתרון לבעיית בליעה?

הטיפולים הם מגוונים ומאוד תלויים במקור הבעיה, אבל ישנן מספר אפשרויות:

  • טיפול עם קלינאית תקשורת
  • התאמת מרקמים לצורכי המטופל/ת
  • ניתוח תיקון במקור הבעיה
  • דרכי הזנה חלופיות במקרה ולא ניתן לתקן

הקליניקה של ד״ר יעל שפירא גליץ

  • מספקת שירותי בדיקה ואבחנה מקצועיים בתחום הבליעה.
  • לאחר הבדיקה ואבחנה רב מערכתית נבנה תוכנית טיפול והחלמה
  • ליווי מקצועי ארוך טווח להבטחת התוצאות המיטביות
  • יחס אישי עם מבט אנושי על כל חולה ומצבו כמכלול
  • הקליניקה ממוקמת בבית הרופאים בורוכוב בגבעתיים
  • יש אפשרות לבדיקה באמצעות סיב נייד לחולים מרותקים

אודות ד״ר יעל שפירא גליץ

  • ד״ר שפירא-גליץ היא רופאה מומחית באף אוזן וגרון עם התמחות-על בניתוחי גרון.
  • בוגרת תוכנית הפלואושיפ היוקרתית של בית החולים של אוניברסיטת ניו-יורק.
  • ב-2015 הקימה את מרפאת הבליעה בבית החולים קפלן וניהלה אותה מאז.
  • חוקרת, מפרסמת מאמרים בז׳ורנלים רפואיים, מרצה בכנסים בינלאומיים וחברה בקבוצות הדיספגיה הבינלאומיות.

איך קובעים תור?

  • זה מאוד קל ופשוט – ממלאים את הטופס בראש העמוד.
  • צוות הקליניקה יחזור אליכם בהקדם עם תאריכים נוחים.
  • הקליניקה שלנו נמצאת בבית הרופאים בבורוכוב, גבעתיים. נגיש לנכים ועם חניה.
  • בזכות ההסדרים עם קופות החולים והשירותים המשלימים שלכם, תהנו מהשתתפות הקופה.

ד״ר יעל שפירא גליץ

רופאה מומחית בניתוחי גרון ובליעה

הסדר בקופות החולים

שאלונים להפרעות בליעה

ניתן לשלב את ההערכה הקלינית של הבליעה עם מילוי שאלונים שבהם הנבדק/ת מכמתים את חומרת בעיית הבליעה שלהם כפי שהם חווים אותה.

 

ישנם מספר שאלונים לכימות הפרעות בליעה בשפה העברית.

מי מטפל בהפרעות בליעה?

תחום הפרעות הבליעה הוא מורכב, וחולש על נחלתם של מקצועות והתמחויות בריאות שונים. יש צורך בשיתוף פעולה בין מומחים ומומחיות במגוון תחומים על מנת להציע את האבחון והטיפול המיטביים למטופל/ת עם הפרעות בליעה.

אף אוזן וגרון

רופאת או רופאת אף אוזן וגרון מקצועית עם מומחיות-על בתחום רפואת הגרון. תחת המומחיות הזו ניתן לאבחן ולטפל באמצעים כירורגיים בבעיות בליעה. מומלץ לקרוא עוד.

קלינאי/ת תקשורת

קלינאיות תקשורת עוסקות במקצוע פרא-רפואי המתמחה בדיבור, בשיקום ובבעיות בליעה. קלינאיות עוסקות בעיקר בהתאמת מרקמים וריפוי בדיבור. מומלץ לקרוא עוד

גסטרואנטרולוג/ית

רפואה גסטרואנטרולוגית מתמחה במערכת העיכול ובבעיות שנוצרות בה. כחלק מצוות רב-תחומי תפקידם חשוב ביותר. מומלץ לקרוא עוד.

דיאטנ/ית

תזונאים ודיאטניות זו התמחות חשובה בצרכי התזונה החשובים של אנשים עם בעיות בליעה כשנוצרים חוסרים בתזונה. מומלץ לקרוא עוד

נוירולוג/ית

בתחום הרפואה הנוירולוגית, בעיקר בבעיות בליעה כתוצאה מבעיות נוירולוגיות כגון שבץ או פרקינסון, תפקידם הכרחי. מומלץ לקרוא עוד

גריאטר/ית

רפואה גריאטרית מתמחה בטיפול באוכלוסיה המבוגרת ביותר ובצרכים המיוחדים שיש לה. מומלץ לקרוא עוד.

רופא/ת משפחה

רופאי ורופאות המשפחה נמצאים ונמצאות בקו הראשון של אבחון חולים עם בעיות בליעה לפני הפנייתם לרופאת הגרון. מומלץ לקרוא עוד

שאלות ותשובות נפוצות

תחום הבליעה הוא מאוד מורכב ובוודאי יש לכם הרבה שאלות בנושא. בעמוד הזה אני ארכז את השאלות הנפוצות ביותר ואענה עליהן. כמובן שאם יש לכם שאלות נוספות, מוזמנים לשאול אותם בטופס יצירת הקשר בעמוד הראשי.

01/

כיצד אוכל לדעת אם יש לי קושי בבליעה?

קושי בבליעה (דיספגיה) יכולה להתבטא במגוון תסמינים. התלונות השכיחות הן תחושה של מזון תקוע בגרון, הצורך לבלוע מספר רב של פעמים או לשתות לעתים קרובות על מנת "להוריד" את האוכל, הימנעות ממרקמי מזון מסוימים (כגון מוצקים קשים או יבשים), שיעול לעתים קרובות במהלך הארוחה, שינוי באיכות הקול במהלך הארוחה – כל אלו הם סימנים לדיספגיה.

ירידה לא מתוכננת במשקל, הידרדרות במצב הכללי או כאבים בזמן הבליעה הם תסמינים המצדיקים בירור דחוף.

02/

מה דרך הטיפול הכי טובה לבעיית הבליעה שלי?

הטיפול בהפרעות בליעה משתנה בהתאם לסיבה הבסיסית בגינה המטופל/ת סובל מבעיית בליעה. אין דין בעיית בליעה אחרי שבץ מוחי כדין בעיית בליעה לאחר ניתוח עמוד שדרה צווארי. על כן יש ראשית לחקור לעומק את הסיבה בגינה המטופל/ת סובל מבעיית בליעה מלכתחילה ולהתאים את הטיפול בהתאם לממצאים.

03/

מה ההבדל בין קלינאית תקשורת לרופא/ת אא״ג?

הטיפול בהפרעות בליעה הוא לרוב רב-מקצועי (בלעז, מולטי-דיסציפלינרי), כלומר הוא משלב בתוכו מספר אנשי מקצוע מתחומים שונים, כל אחת ואחת מהם תורם/ת את חלקו לטיפול.

אף אוזן וגרון – מומחה/ית בתחום אף אוזן וגרון עם התמחות במחלות הגרון אחראי/ת על אבחון בעיית הבליעה, באמצעות בדיקה גופנית, ביצוע בדיקות בליעה מכל הסוגים עם דגש על הסמכות לבצע בדיקות בדיקה פולשניות כגון FEES, והוצאה לפועל של טיפולים ניתוחיים לבעיות בליעה, במידה והם הטיפול הנכון עבור המטופל/ת.

קלינאי/ת תקשורת – אחראי/ת על ביצוע הערכות בליעה קליניות, נוטלות חלק בביצוע ופענוח בדיקות בליעה כגון וידאופלואורוסקופיה, שותפות פעילות עם רופא/ת אף אוזן וגרון בביצוע בדיקות FEES. בנוסף, קלינאי/ת התקשורת מנהל/ת את תהליך שיקום הבליעה על ידי התאמה של תרגילי שיקום וליווי המטופל/ת במהלך התהליך השיקומי. לקריאה נוספת על קלינאי תקשורת.

04/

האם הבדיקה של הסיב האופטי מכאיבה?

בדיקת FEES כרוכה בהחדרת סיב אופטי דק (כ-3 מילימטר עוביו) דרך הנחיר הרחב מבין שני הנחיריים, מיקומו בלוע וצילום תהליך הבליעה בוידאו. לרוב מורחים מעט חומר סיכה על הסיב האופטי, על מנת להקל על המעבר שלו בחלל האף. לעתים ניתן לבצע גם אלחוש מקומי של חלל האף על מנת להקל על הבדיקה. ישנה חשיבות רבה לא לבצע אלחוש של הלוע על מנת לא לעוות את תוצאות בדיקת ה-FEES, שכן בדיקת תקינות התחושה בגרון היא חלק בלתי נפרד מבדיקת FEES. החדרת הסיב האופטי אינה נעימה וכרוכה באי נוחות, אך בידיים מיומנות איננה כואבת במיוחד.

05/

אני סובל/ת מבעיית בליעה - איך אפשר לעזור לי?

ישנם מגוון טיפולים להפרעות בליעה, המותאמים אישית לכל מטופל/ת ולמאפייני הפרעת הבליעה שלהם. ניתן לחלק את הטיפולים להפרעות הבליעה לארבע קטגוריות מרכזיות:

  1. ריפוי בליעה על ידי קלינאית תקשורת
  2. התאמת מרקמי המזון בתפריט
  3. ניתוחים לשיפור מנגנון הבליעה
  4. דרכי הזנה חלופית, כגון זונדה.
06/

למי עליי לפנות אם יש לי בעיית בליעה?

הפרעות בבליעה הן תחום החולש על מספר התמחויות רפואיות ופארא-רפואיות הכוללות אף אוזן וגרון, גסטרואנטרולוגיה, קלינאות תקשורת, דיאטה ותזונה, נוירולוגיה וגריאטריה. הכתובת האידאלית לפנות אליה היא מרפאת בליעה רב-תחומית שמרכזת את כל תחומי המומחיות האלו תחת קורת גג אחת ומספקת מענה לכל צרכי המטופל/ת.

07/

האם הפרעה בבליעה היא בעיה מסוכנת?

הפרעה בתפקוד מנגנון הבליעה עשויה להיות קלה, ולגרום רק לאי נוחות מסוימת בזמן הארוחות או בהכנתן. עם זאת, יש להפרעת בליעה שלוש השלכות משמעותיות שעלולות להיות מסכנות חיים:
הראשונה, הסכנה לפתח תת-תזונה או התייבשות כתוצאה מחוסר יכולת לספק את צרכי הגוף למזון ושתייה בגלל הפרעת הבליעה. לאורך זמן, הירידה במשקל ואבדן מסת השריר שנלווים לתת תזונה מחלישים את הגוף ומעמידים את המטופל/ת בסכנה. התייבשות כרונית מפריעה לתפקוד התקין של הכליות ועלולה לגרום לאי ספיקת כליות אם לא תטופל בזמן.
השניה, נובעת משאיפה של תוכן מזון לריאות (אספירציה). אמנם לגופנו יש מנגנוני הגנה כנגד חומר זר שנשאף לריאות, אך במידה וכמות החומר הנשאף גדולה, ועומס החיידקים בתוכו גדול, המטופל/ת עלול/ה לפתח דלקות ריאה חוזרות או מחלת ריאות כרונית כתוצאה מאספירציה. במקרי קיצון, במידה ומתרחשת שאיפה פתאומית של גוש מזון גדול, עלול להיווצר מצב חירום הקרוי שנק (בלועזית, אספיקציה) בה אספקת האויר לריאות נקטעת בצורה חדה והמטופל/ת נחנק/ת. זהו מצב חירום המצריך מענה מיידי, ועל כן מומלץ שבני ביתו/ה של מטופל/ת עם הפרעות בליעה יהיו מיומנים בביצוע תמרונים לחילוץ הגוף הזר מדרכי האויר (לדוגמא תמרון על שם היימליך).
השלישית, שלרוב אינה זוכה לתשומת הלב המגיעה לה, היא שלל ההשלכות הרגשיות והחברתיות שנלוות להפרעת בליעה. מטופל/ת עם הפרעת בליעה עלול/ה לבחור להסתגר בבית, להמנע ממפגשים משפחתיים שנסובים סביב ארוחות, לדוגמא ארוחת שבת או ליל הסדר. לאורך זמן, הבידוד החברתי עלול להביא להתפתחות של דכאון קליני של ממש. מעבר לפגיעה המשמעותית באיכות החיים, מחקרים מראים כי דכאון ומצב נפשי ירוד מחלישים את הגוף ומעלים את הסיכוי לאירועים אבדניים.
מכל הסיבות הללו ישנה חשיבות רבה מאוד לא להזניח את הטיפול והאבחון של בעיות בליעה.

08/

מה הסיבות השכיחות לבעיות בליעה?

ישנן מגוון סיבות בגינן עלולה להתפתח בעיית בליעה. הסיבה השכיחה ביותר להפרעות בליעה היא פגיעה באזורים במוח שאחראיים על מנגנון הבליעה. שבץ מוחי, חבלת ראש ומחלות ניווניות של מערכת העצבים המרכזית כגון שטיון, טרשת נפוצה או פרקינסון – אלו רק חלק מהסיבות שעלולות לגרום לבעיית בליעה.

גם מחלות שפוגעות בתפקוד השרירים, כגון מיאסטניה גרביס, או תסמונת גיליאן בארה עלולות להתבטא בקושי בבליעה.

גם פגיעות באיברים המשתתפים בתהליך הבליעה עלולות לגרום לדיספגיה (קושי בבליעה). ניתוחים של בסיס הגולגולת, הצוואר ובית החזה אשר גורמים במישרין או בעקיפין לפגיעה במבני הלוע, הוושט והגרון עלולים לגרום גם הם לדיספגיה.

לא מן הנמנע שלמטופל/ת תהיה יותר מסיבה אחת לפתח הפרעת בליעה, ועל כן יש חשיבות רבה לייעוץ מקצועי על ידי מומחה/ית בתחום הפרעות הבליעה.

09/

האם קושי בבליעה עלול להיות סימן של סרטן?

הסיבות להתפתחות קשיי בליעה הן רבות ומגוונות. בין הסיבות הללו נמנות גם מחלות ממאירות של חלל הפה, הלוע, הגרון והוושט. עם זאת, ממאירויות אלו אינן בראש הרשימה של המחלות השכיחות שגורמות לקשיי בליעה. תסמינים שהם בבחינת "דגל אדום" שכאשר הם נלווים לקושי בבליעה מצדיקים הערכה דחופה לשלילת נוכחות מחלה ממארת הם כאבים בזמן הבליעה, דם ברוק, ירידה פתאומית וחדה במשקל, הופעה של גושים בצוואר.
כל הופעה של קושי חדש בבליעה מצדיקה הערכה רפואית מעמיקה ויסודית.

10/

אני חולה סיעודי/ת ולא מסוגל/ת להתנייד לבדיקות. מה ניתן לעשות כדי לעזור לי?

בהחלט ניתן לבצע הערכות בליעה גם למטופלים סיעודיים. כאשר באים לבחור את בדיקת הבליעה המתאימה, ישנן שתי בדיקות שניתן לבצע "ליד מיטת החולה". הראשונה, היא הערכה קלינית של הבליעה על ידי קלינאית תקשורת, והשנייה היא הערכה אנדוסקופית של הבליעה, הנקראת גם בדיקת FEES. לעתים קרובות ניתן להסתפק בתוצאות של בדיקות אלו, ולעתים בדיקות אלו יעלו את הצורך בבדיקות נוספות. עבור מטופלים עם קושי ניכר בניידות, ניתן לתאם בדיקה בבית המטופל/ת.

11/

אני מוזן/ת באמצעות PEG. האם יש תקווה שאחזור לאכול דרך הפה?

בחירה בדרך הזנה חלופית כגון זונדה, פג (PEG) או גסטרוסטום מעידה על קיום הפרעת בליעה קשה מאוד. לעתים הפרעת הבליעה הקשה בלתי הפיכה, ודרך הזנה חלופית היא הפתרון הכי טוב עבור המטופל/ת. עם זאת, גם בעיות בליעה קשות לעתים משתפרות ומאפשרות לחדש הזנה פומית. לדוגמא, לאחר אירוע מוחי או לאחר סיום הקרנות וטיפולים כימותרפיים לטיפול בסרטן. ככל שחולף זמן רב יותר שבה המטופל/ת מוזנ/ת בהזנה חליפית הסיכוי לחזור להזנה פומית נמוך יותר, מתוך העקרון שמיומנויות שלא משתמשים בהן אובדות ומתנוונות, או באנגלית "Use it or lose it". על כן יש חשיבות רבה למעקב על ידי מומחה/ית בליעה במידה והסיבה שבגינה הוחל בהזנה בדרך חליפית היא עם פוטנציאל להשתפר על מנת לחדש הזנה פומית ברגע שהדבר בטוח מבחינה רפואית.
12/

האם קושי בבליעה יכול לחלוף מעצמו?

קושי בבליעה יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות. חלק מהסיבות הללו הן זמניות והפיכות, כגון דלקת זיהומית בלוע או בגרון, תגובה אלרגית וכדומה. עם זאת, חלק הארי של הבעיות הרפואיות שגורמות להפרעות בליעה הוא כרוני כגון מחלות ניווניות (פרקינסון, טרשת נפוצה, ALS ועוד), קושי בבליעה שמופיע לאחר הקרנות לטיפול בסרטני הראש והצוואר ועוד. גם אם בעיית הבליעה היא כרונית ו"כאן כדי להישאר" יש הרבה מה לעשות על מנת להקל ולשפר את המצב. על מנת להבין מה הסיכוי להחלמה מלאה ודרכי הטיפול בהפרעות בליעה, מומלץ להתייעץ עם מומחה/ית להפרעות בליעה.

תורים בזמינות גבוהה לד"ר גליץ
במרפאה ברמת החייל