אחד מהתהליכים החשובים שמאפשרים הגנה על נתיב האויר מפני שאיפת מזון בזמן בליעה הוא אטימה של הגרון בזמן שהמזון חולף בלוע. אטימת הגרון נעשית על סגירה הדוקה של שני מיתרי הקול אחד כנגד השני. כאשר אחד ממיתרי הקול משותק, הסגירה של מיתרי הקול בזמן הבליעה אינה הדוקה, הגרון לא נאטם והסיכון לשאיפה (אספירציה) עולה. על מנת לאפשר מחדש סגירה של מיתרי הקול כאשר אחד מהם משותק יש "לדחוף" את המיתר המשותק אל עבר המיתר הפועל על מנת לאפשר למיתר הפועל להיצמד אל המיתר המשותק ולהשיג סגירה טובה של הגרון.
״דחיפה״ זו של המיתר המשותק ניתן לבצע בשתי שיטות
"דחיפה" זו של המיתר המשותק ניתן לבצע בשתי שיטות:
1. הזרקת חומר מילוי למיתר הקול המשותק, כך שיתנפח וכך המרחק בינו ובין מיתר הקול הפועל יקטן.
2. השתלה של שתל מלאכותי בגרון שדוחף את מיתר הקול המשותק קרוב יותר למיתר הקול הפועל.