אחד התסמינים הנפוצים של צינון הוא שיעול. לעתים מדובר בשיעול עם ליחה (קרוי גם שיעול פרודוקטיבי), ולעתים מדובר בשיעול יבש. מחקרים מראים שבזמן דלקות של הגרון והלוע, בעיקר דלקות וירליות, חל שינוי בסף הרגישות של הסיבים התחושתיים בגרון. סף הרגישות לגירוי יורד, מה שמביא לכך שגם גירוי "קטן" גורם להתקפי שיעול. לרוב, השיעול יחלוף עם ההחלמה מהזיהום, אך לעתים סף הרגישות של העצבים התחושתיים בגרון נותר נמוך, והנטייה לכחכח ולהשתעל ממשיכה שבועות ואף חודשים לאחר ההחלמה.
טיפול
הטיפול בשיעול אחרי צינון מתמקד בוויסות מחדש של סף הרגישות לשיעול. ניתן לבצע זאת באמצעות אימונים על ידי קלינאית תקשורת, שמחזקים את השליטה של המח על רפלקס השיעול. ניתן גם לבצע זאת באמצעות טיפול תרופתי בתרופות שמדכאות את השיעול עצמו. לעתים רחוקות ניתן גם לבצע הזרקות של חמרי אלחוש מקומי לגרון. מומלץ להתייעץ עם רופא/ת אף אוזן וגרון עם מומחיות בטיפול בשיעול כרוני לצורך התאמת הטיפול המתאים.
מתי לגשת לבדיקה דחופה או לחדר מיון עקב שיעול?
יש לגשת בדחיפות לטיפול רפואי אם בנוסף לשיעול שמים לב לאחד מהסימנים הבאים:
השיעול מלווה בפליטת דם.
הכחלה סביב הפה.
קוצר נשימה או קושי בנשימה משמעותי.
שיעול המלווה בהקאות מרובות.
מופרשת ליחה סמיכה עם גוון ירקרק או ורדרד.
עובדות על שיעול ועיטוש
מהירות האוויר בשיעול היא כ-80 קמ״ש!
בעבר תרופות נגד שיעול היו עם קוקאין!
בכל שיעול מרוססות מעל 3,000 טיפות רוק!
אי אפשר להתעטש עם עיניים פקוחות!
בשיעול בלתי נשלט – הרמת הידיים מעל הראש מגדילה את נפח בית החזה ועשויה להועיל להפסיק את התקף השיעול.