לכל איש ואישה יש סף רגישות אחר . ישנם אנשים עם סף כאב גבוה, בעוד אחרים הם בעלי סף כאב נמוך. כשם שיש סף שונה לכאב אצל כל אדם, כך יש סף שונה לשיעול אצל כל אדם. רפלקס השיעול מעורר על ידי גירוי של קצות עצבים בלוע, בגרון, בקנה הנשימה ובסימפונות. כאשר סף הרגישות בעצבים אלו נמוך, יופיע שיעול גם בגירוי מינימלי, שבאופן תקין לא היה גורם לשיעול. יתרה מזו, שיעול ממושך או כחכוח תדיר גורם לפציעה של הגרון, שכן זרם האויר בזמן שיעול יכול להגיע עד ל80 קמ"ש! כך נוצר מצב של מעגל היזון חוזר שלילי – ככל שהמטופל/ת משתעל או מכחכח יותר, כך הגרון מגורה יותר ומגרה הופעה של עוד שיעול, וחוזר חלילה. שינוי בסף הרגישות בגרון יכול להתבטא גם בתחושת גוש בגרון, תחושה של "משהו תקוע", צורך תמידי לכחכח וכאבים או אי נוחות תמידיים בגרון. אחת הסיבות השכיחות לשינוי בסף הרגישות בגרון הוא צינון, אך גם שימוש יתר בקול עלולים לגרום לשינוי בסף הרגישות לשיעול.