סרטן הגרון (גידול במיתרי הקול) - Cancer of Larynx
מהי מחלת הסרטן?
סרטן הוא מחלה שנגרמת כתוצאה מאבדן מערכת הבקרה על התחלקות ותפקוד תאים בגוף.
רקמות גופנו בנויות מתאים קטנטנים. לכל תא יש גרעין הנושא את המידע הגנטי של גופנו. מידע זה טמון בחומר שנקרא DNA. לכל תא בגוף יש משך חיים ממוצע, ובסופו התא מת או מתחלק לשניים ויוצר שני תאים חדשים במקום התא הישן. קצב ההתחלקות של התאים משתנה מרקמה לרקמה.
הגוף שלנו מווסת את קצב חלוקת התאים על ידי הפעלת מגוון מנגנונים, המרכזי שבהם הוא המנגנון שאחראי על קצב ותזמון שכפול החומר הגנטי של התאים.
אותם מנגנוני בקרה מוודאים שתאים לא יתחלקו יותר מדי שלא לצורך, שכן תהליך זה גוזל אנרגיה מהגוף ומפריע לתאים לבצע את תפקידם ברקמה.
כאשר בקבוצת תאים מתרחש תהליך או אירוע (כגון מוטציה גנטית) שגורם לאותם תאים לאבד את מנגנוני הבקרה על חלוקתם, מתפתחת מחלת הסרטן.
תאים הסרטן יתחלקו שוב ושוב, יתפסו את מקומם של תאי הרקמה הבריאים, ויגזלו את המשאבים של הגוף לצורך ההתרבות וההתחלקות שלהם.
קבוצת תאים כזו נקראת "גידול".
כל צרידות שנמשכת מעל שלושה שבועות מחייבת בדיקה של הגרון לשלילת מחלת הסרטן!
מהו סרטן הגרון?
סרטן הגרון הוא אחד מקבוצת סרטנים שנקראת "סרטני הראש והצוואר", וכוללת בתוכה גם את סרטן חלל הפה, סרטני הלוע וסרטנים ממקור בלוטות הרוק.
מבין כל חברי הקבוצה, סרטן הגרון הוא השלישי בשכיחותו.
בשנה אחת, מתוך 100,000 איש, בין 3-4 יאובחנו עם סרטן הגרון.
האזור בגרון שבו הסרטן מופיע בשכיחות הכי גבוהה הוא מיתרי הקול עצמם (בלועזית אזור זה נקרא גלוטיס glottis). הסרטן יכול להופיע גם באזור בגרון שמעל מיתרי הקול, הקרוי האזור הסופרה-גלוטי (supraglottis) וגם באזור שמתחת למיתרי הקול, הקרוי האזור הסוב-גלוטי (subglottis). המיקום בו מופיע הסרטן משפיע על סיכויי ההחלמה ועל האופן בו חומרת הסרטן מדורגת.
אילו תסמינים מחשידים לנוכחות סרטן הגרון?
התסמין הנפוץ ביותר של סרטן הגרון הוא צרידות. תסמין זה מאפיין גידולים שמתפתחים על מיתרי הקול עצמם. למעשה, תסמין זה מופיע בשלב מוקדם, עוד כשהגידול קטן מאוד, כך שניתן לאבחן אותו ולטפל בו עם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד (מעל 90% סיכוי להחלמה מלאה).
על כן, כל צרידות אשר נמשכת מעל לשלושה שבועות ברצף מצדיקה בדיקה של מיתרי הקול לשלילת גידול סרטני.
בשלבים מתקדמים יותר של גידולי הגרון עלולים להופיע תסמינים נוספים כגון קושי בבליעה, קושי בנשימה או נשימה רעשנית (סטרידור), שיעול דמי, או גדילת גושים בצוואר.
מי נמצא בסיכון לחלות בסרטן הגרון (גידול במיתרי הקול)?
שני גורמי הסיכון השכיחים ביותר לסרטן הגרון הם עישון ושתיית משקאות אלכוהוליים. הסיכוי של אדם מעשן ללקות בסרטן הגרון גבוה פי 20 מאשר אדם לא מעשן. השילוב של עישון ושתיית אלכוהול יחד מעלה את הסיכון לפיתוח סרטן הגרון משמעותית. למעשה, השילוב של עישון ושתייה הוא סינרגיסטי, כלומר השלם עולה על סכום חלקיו, והסיכון לסרטן באנשים שגם שותים וגם מעשנים הוא יותר מפי 2 הסכום של שני גורמי הסיכון הללו בנפרד.
סרטן הגרון נוטה להופיע יותר בגברים מאשר בנשים, כנראה בשל נטיית מגדר זה לאמץ אורח חיים שמעלה את הסיכון לסרטן הגרון כגון עישון ושתיית אלכוהול לעתים קרובות.
גורמי סיכון פחות שכיחים לסרטן הגרון הם זיהום בוירוס הפפילומה האנושי (HPV) וחשיפה לחמרים רעילים במסגרת תעסוקתית כגון אסבסט, נסורת, אדי צבע וכימיקלים מסויימים המשמשים בתעשיית המתכת.
מספר קטן של מחקרים מרמז על קשר בין נוכחות רפלוקס (החזר קיבתי וושטי) ובין סיכון לסרטן הגרון, אך הראיות המדעיות לקשר כזה אינן חזקות.
כיצד מאבחנים סרטן הגרון?
האבחנה של כל סרטן מתבצעת באמצעות הסתכלות על תאי הרקמה דרך מיקרוסקופ ואיתור תאי גידול.
לתאי גידול ישנם מאפיינים אחרים מתאים בריאים בגודלם וצורתם, ובעיקר בצורת הגרעין שלהם, אשר בו מאוכסן החומר הגנטי ובו מבוצעת הבקרה על קצב חלוקת התאים.
על מנת שניתן יהיה לאבחן סרטן יש צורך לדגום את הרקמה החשודה.
דגימת הרקמה, תהליך הנקרא בלעז "ביופסיה", מבוצעת באחת משתי שיטות:
1. בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית
2. בפעולה במרפאה תחת אלחוש מקומי
קרא/י עוד על תהליך נטילת הביופסיה.
במידה וישנו חשד להתפשטות של הגידול לקשריות לימפה בצוואר – יש לדגום קשריות אלו באמצעות באמצעות שאיפת תאים עם מחט עדינה (fine needle aspiration).
לעתים קרובות הנבדק/ת י/תופנה לבדיקות נוספות להערכת מידת התפשטות הגידול, כגון טומוגרפיה ממוחשבת (בדיקת סי.טי), תהודה מגנטית (בדיקת MRI) או PET-CT.
מה בין סרטן ממאיר ובין נגעים טרום-ממאירים?
התהליך שגורם לתא בריא להפוך לתא סרטני לא מתרחש בבת אחת. דרושים מספר אירועים שיתרחשו על מנת שמערכת הבקרה על חלוקת התא תיפגע במידה כזו שתאי הסרטן יתרבו ללא שליטה ויפרצו מעבר למיקום התקין שלהם בתוך מבנה הרקמה.
מראה התאים בזמן שהם עוברים את תהליך ההתמרה הסרטני משתנה בהדרגה – הגרעין שלהם גדל ונעשה בלתי סדיר וצורת התא משתנה.
ניתן להבחין בשינויים אלו כאשר בוחנים את דגימת הרקמה תחת מיקרוסקופ.
נגעים בגרון שמורכבים מתאים בלתי תקינים שעל אף היותם תאים "מקולקלים" אינם פולשים ומתפשטים מעבר לגבולות האזור בו הם אמורים להיות נקראים נגעים טרום-ממאירים.
ברגע שאותם תאים בלתי תקינים מתחילים לפלוש מעבר לגבול הרקמה הם פוסקים להיות טרום-ממאירים והופכים להיות ממאירים, קרי סרטן.
ישנן דרגות שונות של טרום-ממאירות, שנקבעות לפי הסיכוי של הנגע להפוך לסרטן במידה ולא יטופל. נגע טרום ממאיר נקרא בלועזית "דיספלזיה". אנו מחלקים את הדיספלזיה לקלה, בינונית וקשה.
כל נגע חשוד לממאירות דינו כריתה כירורגית. יש חשיבות עליונה לטיפול גם בנגעים טרום-ממאירים על מנת שלא יעברו התמרה ממאירה ויהפכו לסרטן הגרון.
טיפולים לסרטן הגרון
הטיפול בסרטן הגרון נקבע לפי דרגת התפשטות המחלה. הגישות הטיפוליות לגידולים בשלב מוקדם שונות מהגישות לגידולים בשלב מתקדם.
גידולים בשלב מוקדם הם גידולים קטנים, המוגבלים לאזור אחד או שניים בגרון, לא פלשו מעבר לגבולות הגרון לאיברים אחרים בצוואר ולא שלחו גרורות לקריות לימפה או איברים מרוחקים.
בגידולים בשלב מוקדם נהוג לטפל באחת משתי שיטות :
1. כריתה של הגידול בחדר הניתוח (בגישה אנדוסקופית או בגישה צווארית)
2. הקרנות
לשתי שיטות הטיפול אחוזי הצלחה דומים וגבוהים כאשר מדובר בגידולים בשלב מוקדם. ההחלטה איזה טיפול מתאים יותר נגזרת ממשתנים רבים, כגון מצבו הכללי של המטופל/ת ומידת הסיכון הכרוכה בהרדמה כללית, המיקום של הגידול בגרון (האם הוא נגיש ונוח לכריתה כירורגית) ורצון המטופל/ת.
רוב הכריתות מבוצעות בגישת חזיון ישיר של הגרון באמצעים אנדוסקופיים, דרך הפה, ללא חתכים בצוואר.
טיפול בהקרנות לגידולי הגרון מתבצעת במכון אונקולוגי שמתמחה בהקרנות ואורך 5-7 שבועות.
תחת ההגדרה של סרטן הגרון בשלב מתקדם יכללו גידולים גדולים שמערבים חלק נרחב מהגרון וגורמים לשיתוק מיתר קול, גידולים שפרצו אל סחוסי הגרון, פלשו מעבר לגבולות הגרון (לדוגמא לקנה הנשימה או לוושט) או ששלחו גרורות לקשריות לימפה צוואריות או לאיברים מרוחקים.
טיפולים לסרטן הגרון בשלב מתקדם כוללים תמיד משלב של שתי שיטות טיפול עם הקומבינציות הבאות:
1. כריתת הגידול בחדר ניתוח ואחריו קרינה.
2. טיפול כימותרפי משולב עם קרינה.
כריתת גידול גרון בשלב מתקדם כרוכה ברוב המקרים בכריתת הגרון כולו בניתוח הנקרא כריתת גרון שלמה או באנגלית total laryngectomy.
ישנם מקרים קשים בהם יש צורך לתת משלב של שלוש שיטות, כלומר גם כריתת גרון, גם קרינה וגם כימותרפיה.
ההחלטה על הטיפול המתאים נגזרת ממספר משתנים ובעיקרם מידת המפושטות של הגידול ומצבו הכללי של המטופל.
לאחר השלמת הטיפול, בין אם מדובר בגידול בשלב מוקדם או מתקדם, וללא קשר לשיטת הטיפול שנבחרה, יש צורך במעקב אדוק עם בדיקות חוזרות של הגרון ולעתים גם הדמייה (כגון PET CT) על מנת לוודא שאין הישנות של הגידול. רוב מקרי ההישנות מתרחשים בשנה-שנתיים הראשונות לאחר הטיפול ועל כן בתקופה זו המעקב יהיה אחת למספר שבועות. ככל שמתרחקים ממועד סיום הטיפול בסרטן ניתן לרווח את תדירות המעקבים.
יתרונות וחסרונות של טיפול ניתוחי לעומת טיפול בקרינה לסרטן גרון בשלב מוקדם
שתי השיטות הקיימות לטיפול בסרטן גדול בשלב מוקדם נוחלות את אותם אחוזי הצלחה מבחינת ריפוי והישרדות ארוכת טווח. עקב זאת, פעמים רבות המטופל/ת שותף לבחירת הגישה הניתוחית, כאשר רצונו/ה נלקחים בחשבון.
מאפיינים של טיפול ניתוחי
טיפול שנמשך יום אחד "זבנג וגמרנו".
מבוצע בחדר ניתוח.
איכות הקול – לרוב תהיה מידה של צרידות כרונית לאחר הניתוח (איכות הקול נוטה להיות פחות טובה לאחר ניתוח מאשר לאחר קרינה).
ניתן לבצע ניתוחים חוזרים במידה וישנה עדות להישנות הגידול הסרטני. עם זאת, לא נהוג לבצע יותר מ2-3 התערבויות ניתוחיות לכריתת הגידול במידה והוא חוזר.
סיבוכי הטיפול מעבר לצרידות כוללים את סיבוכי הניתוח (נזק לשיניים, פציעות של חלל הפה והלוע, שינוי זמני בתחושת הטעם בלשון).
מאפיינים של טיפול בקרינה
טיפול ממושך, חמישה ימים בשבוע במשך 5-7 שבועות.
מבוצע במכון קרינה השייך למכון אונקולוגי.
איכות הקול – לרוב תהיה מידה של צרידות כרונית לאחר הקרנות אך איכות הקול נחשבת באופן ממוצע לטובה יותר מאשר לאחר ניתוח.
ניתן לבצע טיפול קרינתי לגרון פעם אחת בלבד.
סיבוכי הטיפול מעבר לצרידות כוללים יובש כרוני בגרון, החמרה ברפלוקס, היצרות של דרכי האויר ובית הבליעה, קושי בבליעה, כוויות בעור והצטלקות של הגרון. סיבוכי הקרנות עלולים להופיע גם שנים לאחר ההקרנות, ונוטים להחמיר עם הזמן