דף הבית » תוצאות בדיקות בליעה
בדיקות בליעה הן שיטות אבחון חיוניות המשמשות להערכת יכולתם של אנשים לבלוע בבטחה וביעילות מזון, נוזלים ותרופות. באמצעות תוצאות בדיקות הבליעה הרופאה המומחית יכולה לאבחן הן את הסיבות לקשיי הבליעה והן את השלבים אשר נפגעו במנגנון הבליעה וזאת על מנת לספק טיפול יעיל ומותאם אישית.
חשיבות תוצאות הבדיקה
מלבד הפגיעה המוחשית באיכות החיים, לסובלים מהפרעות בליעה (דיספגיה) קיים סיכון מוגבר לחנק, התייבשות, תת תזונה ודלקת ריאות העלולה להיגרם בשל מזון ונוזלים שחודרים לדרכי האויר ("הקדמת קנה לוושט").
הגורמים להפרעות בליעה הינם רבים וניתן לחלקם באופן גס לשני סוגים:
הפרעות "תוכנה": פגיעה במרכז השליטה ברפלקס הבליעה במח – יכולה לנבוע ממחלות של מערכת העצבים כגון דמנציה (שטיון) או פרקינסון, מחלות שרירים, חבלת ראש ועוד.
הפרעות "חומרה": פגיעה במבני מנגנון הבליעה עצמו – כגון עצבי ושרירי הלוע או הגרון, ומבנים נוספים בצוואר או בבית החזה. פגיעה זו יכולה להיגרם עקב חסימה או היצרות של הלוע או הוושט, הצטלקויות או שיתוק עצבים בצוואר לאחר ניתוחים או הקרנות ועוד.
בשל כך ישנה חשיבות גדולה לאיבחון מוקדם ומדוייק באמצעות בדיקות בליעה אשר יאפשרו תוכניות טיפול מותאמות ויעילות עבור המטופל, ימנעו סיבוכים רפואיים ויובילו לשיפור איכות החיים.
בדיקת הבליעה הנחשבת כיום למקצועית ביותר היא בדיקת FEES
על מנת לאבחן דיספגיה, הפרעות בליעה, עושים שימוש בכמה שיטות בדיקה רוחביות כאשר כל תוצאת בדיקה מספקת תובנות שונות לגבי תהליך הבליעה והמשך הטיפול.
הבדיקות כוללות:
הערכת בליעה קלינית ראשונית על מנת לקבוע אם יש צורך בבדיקות איבחון נוספות. בדיקה זו מבוצעת על ידי קלינאי/ת תקשורת וכוללת בדיקה של תפקודי הפה, הלוע והגרון ומתן מזון בכמות קטנה תוך הסתכלות חיצונית על הדרך שבה הנבדק/ת בולע/ת
FEES – בדיקת בליעה באמצעות אנדוסקופיה פיברופטית. במהלך הבדיקה מוחדר סיב אופטי גמיש עדין דרך אחד הנחיריים ובאמצעותו ניתן לראות את בית הבליעה בפעולה בזמן מתן מזון ושתיה. בדרך כלל המזון נצבע בצבע מאכל על מנת לראותו יותר טוב. תוצאות הבדיקה מסייעות להעריך בעיות ב"שלב הלועי" של הבליעה ואת הסיכון לשאיפת מאכלים והצטברות שאריות מזון בלוע. בדיקה זו מבוצעת על ידי רופאת אף אוזן וגרון מומחית יחד עם קלינאית תקשורת.
VFSS – בדיקת בליעה וידאופלואורוסקופית . תוצאות בדיקה זו מאפשרות לרופאה המטפלת לצפות בתנועת המזון דרך הפה, הלוע, הגרון והוושט, ולזהות חריגות או אזורים בעייתיים. בדיקה זו מבוצעת במכון הרנטגן, היא אינה פולשנית, ובמהלכה הנבדק/ת מתבקש/ת לבלוע מזון ושתיה מעורבבים עם בריום (חומר ניגוד שמאפשר למכונת השיקוף "לראות" את המזון הנבלע).
מנומטריה של הוושט. בדיקה זו מודדת את תפקוד שרירי הושט. הבדיקה מיועדת לאבחון הפרעות בתנועתיות הוושט. היא מבוצעת על ידי גסטרואנטרולוגים וכרוכה בהכנסת קטטר קטן דרך האף כל הדרך לקיבה ולאחר מכן שתייה של מים.
בדיקות בליעה הן כלי אבחון חיוניים המשמשים להערכת יכולתם של אנשים לבלוע בבטחה וביעילות מזון, נוזלים ותרופות. בדיקות אלו חיוניות הן במסגרות הקליניות והן במסגרות השיקומיות, ומספקות תובנות חשובות לגבי הפרעות בליעה ומנחות התערבויות מתאימות.
בדיקת הבליעה הנחשבת כיום למקצועית ביותר היא בדיקת FEES
הטיפול בדיספגיה נגזר מתוצאות הבדיקות והאבחנה המוקדמת ועל כן חשוב לבצע את הבדיקות המקיפות שיתנו תמונת מבט מדוייקת על המקור להפרעות הבליעה.
טיפול במקור
הפרעה בבליעה (דיספגיה) אינה מחלה אלא תסמין (סימפטום) המעיד פעמים רבות על מצב רפואי שגרם להופעתו. כאשר תוצאות הבדיקות מכוונות למחלות שונות כשורש למקור הדיספגיה ניתן לשפר את יכולת הבליעה באמצעות מענה רפואי עבור מחלת המקור. לדוגמא, במידה ותוצאות הבדיקה מעידות כי המקור לקושי בבליעה טמון במחלת הפרקינסון מענה תרופתי למחלה יקל על הבליעה.
טיפול שיקומי ישיר
כאשר תוצאות הבדיקה מלמדות על תהליכים שנפגעו במנגנון הבליעה ניתן להתאים טיפול משקם שישפר את איכות הבליעה. לדוגמא, אם נמצא בבדיקת וידאופלואורוסקופיה כי ישנה חולשה של שרירי הלשון יינתנו תרגילים יעודיים לחיזוק שרירים אלו.
התאמה תזונתית
כאשר תוצאות הבדיקה מצביעות על קושי משמעותי בבליעה, לצד תרגילי השיקום, יותאם גם תפריט תזונתי שיהלום את יכולות הבליעה תוך שימת דגש על מאכלים שניתן לבלוע בצורה בטוחה ויעילה. בטוחה, דהיינו הפחתה של הסיכון לחנק או השתנקות בזמן האוכל.
יעילה, דהיינו הפחתה של כמות המזון שנתקע בפה ובבית הבליעה, כך שניתן לאכול כמות מספקת של קלוריות במהלך היום.
טיפול כירורגי
כאשר תוצאות הבדיקה מצביעות על הפרעה מבנית במנגנון הבליעה עצמו לעיתים קיימת אפשרות לתיקון או שיפור קשיי הבליעה באמצעות התערבות ניתוחית.
הזנה חלופית
במקרים בהם תוצאות הבדיקות מאותתות כי הזנה פומית (אכילה ושתייה דרך הפה) תביא לידי סכנה ברורה לחיי המטופל, כדאי להתייעץ עם מומחה אף אוזן גרון לגבי דרכי הזנה חלופיות, קבועות או זמניות. דרכים אלו כוללות זונדה (צינור המוכנס מהאף לקיבה) וPEG (צינור דרך דופן הבטן), או לעתים רחוקות, הזנה ישירות לתוך הוריד.
המומחיות שלנו, ההקלה שלך
הפרעות בליעה הינן נפוצות באוכלוסייה אך הכרת האפשרויות לטיפול בארץ פחות שכיחה. ד"ר יעל שפירא גליץ החליטה להקדיש את הקריירה שלה לקידום המודעות, ההבנה והטיפול בקשיי בליעה בישראל. עוד בהתמתחותה אף אוזן גרון הקימה את השירות להפרעות בליעה של המרכז הרפואי קפלן והתמקצעה במתן מענה רפואי וניתוחי למטופלים עם הפרעות בליעה. ד"ר שפירא-גליץ היא בעלת התמחות-על ברפואת הגרון ומיתרי הקול (לרינגולוגיה), מהמרכז הרפואי באוניברסיטת ניו יורק. במהלך ההתמחות, רכשה נסיון קליני ומחקרי עשיר, בהנחיית מנתחים הנחשבים למובילים בעולם בטיפול בהפרעות קול, נשימה ובליעה. ד"ר שפירא-גליץ עוסקת במחקרים בתחום הלרינגולוגיה, תוך מתן דגש מיוחד על חקר מנגנון הבליעה. מחקריה של ד"ר שפירא-גליץ פורסמו בכתבי עת מדעיים מובילים בתחום א.א.ג ואף זכו בפרסים בכנסים בינלאומיים. כיום ד"ר יעל שפירא-גליץ מנהלת מרפאות הקול והבליעה וסגנית מנהל מחלקת א.א.ג במרכז הרפואי קפלן לצד קליניקה פרטית הנותנת מענה מקצועי וייחודי לבעיות בליעה. סובלים מקשיי בליעה? בקליניקה של ד"ר שפירא-גליץ תוכלו לקבל ייעוץ, הפניות והכנת תוכניות טיפול ייעודיות ויעילות בידי המומחית מרשימת הרופאים הטובים בישראל.