בדיקת הגרון נקראת בלועזית לרינגוסקופיה, לארינקס = גרון, סקופיה = הסתכלות. לרינגוסקופיה מבוצעת במסגרת ביקור מרפאה ואורכת מספר שניות עד מספר דקות.
בדיקת הלוע והגרון היא מאתגרת מ-2 סיבות:
1. אי אפשר לתצפת באופן ישיר על הגרון ומיתרי הקול בהסתכלות דרך הפה.
2. הלוע והגרון הם איברים רגישים במיוחד, ולגופנו מנגנוני הגנה כנגד נוכחות של גופים זרים בלוע וגרון – רפלקס ההקאה ורפלקס השיעול. רפלקסים אלו עלולים להתעורר בזמן הבדיקה ולהקשות עליה.
על מנת להתגבר על האתגרים הללו, פותחו מספר שיטות לבדיקת הלוע, והן בדיקת הגרון עם מראה ולרינגוסקופיה עם סיב אופטי גמיש או סיב אופטי קשיח. כל טכניקות הבדיקה הללו נקראות שיטות ל"חזיון בלתי ישיר של הגרון". מדוע חזיון בלתי ישיר? מכיון שהלכה למעשה אנו מביטים על הגרון דרך אמצעי אחר (מראה או סיב אופטי) ולא בצורה ישירה. הדרך היחידה להסתכל על הגרון בצורה ישירה היא תחת הרדמה כללית בחדר ניתוח.
כל שלוש טכניקות הבדיקה כרוכות במידה מסוימת של אי נעימות, ולמטופלים יש לעתים העדפה לטכניקת בדיקה אחת לעומת האחרות או שלרופא/ה יש שיקולים מדוע להעדיף טכניקת בדיקה אחת על האחרות. חשוב להיבדק על ידי מומחה/ית למחלות הגרון אשר בקיא/ה בכל שיטות הבדיקה.
למה חשוב לשים לב?
ללא קשר לשיטת הבדיקה שנבחרה, ישנם מספר נתונים שיש לתת עליהם את הדעת בכל לרינגוסקופיה:
1. מבנה הגרון והלוע – האם יש מומים, שינויים או צלקות במבני הגרון והלוע?
4. תחושתיות הגרון – האם התחושה בגרון תקינה או שמא ישנה ירידה בתחושה? (ניתן לבצע הערכה זו רק במידה ולא בוצע אלחוש של הגרון)
הצגת רטט המיתרים
מעבר לבדיקה הלרינגוסקופית, על מנת להעריך לעומק את התפקוד של מיתרי הקול יש צורך בהערכת תפקודם והדגמת מיתרי הקול רוטטים בפעולה.
הדגמת רטט מיתרי הקול מושג בדרך כלל על ידי ביצוע סטרובוסקופיה. סטרובוסקופיה מאפשרת לנו להעריך את איכות הרטט של מיתרי הקול בזמן הפקתו ונותנת לנו מידע רב על שינויים עדינים במבנה מיתרי הקול ועל סיבות להפרעה בפעולתן.