ישנם מגוון גישות טיפוליות לרעד בקול. שתי הגישות הנפוצות הן טיפול תרופתי להרגעת הרעד ובין הזרקות של בוטולינום לשרירי הגרון המעורבים במחלה.

ריפוי בדיבור בדרך כלל פחות יעיל בטיפול ברעד קולי.

כאשר הרעד משפיע על איברים אחרים בגרון, ולא רק על הגרון, נהוג לבחור באפשרות של טיפול תרופתי. התרופות המקובלות לטיפול ברעד בסיסי הן תרופות ממשפחתי חסמי ביתא (פרופרנולול) ותרופות אנטי-אפילפטיות כגון פרימודון. בנוסף, אלכוהול הוכח גם הוא כתרופה יעילה לרעד, אם כי יש לצורך אותה במתינות בשל ההשפעות השליליות של שתייה מרובה.

כאשר רק שרירי הגרון מעורבים במחלה, ניתן לשקול הזרקה של רעלן הבוטולינום, המוכר בשמו המסחרי "בוטוקס". מדובר ברעלן החזק ביותר המוכר לאדם. הבוטולינום מופק על ידי חיידק הקלוסטרידיום בוטולינום, והרעלן מסוגל לשתק שרירים על ידי חסימת אותות חשמליים המגיעים מהעצבים אל השרירים. ההשפעה של הזרקות הבוטוקס היא זמנית, ונמשכת כ-3 חודשים בממוצע. הזרקת בוטוקס יעילה כאשר קבוצת שרירים קטנה גורמת לרעד, אך כאשר הרעד מערב קבוצות שרירים נרחבות כגון החיך, שרירי הלשון והצוואר, יש קושי בהזרקה של בוטוקס לכל האתרים הללו בצורה מספקת ובכל זאת להמנע ממינון יתר.

למטופלים שלא מגיבים בצורה מספקת לטיפול תרופתי או הזרקות, מומלץ להתייעץ עם נוירולוג/ית או נוירוכירורגי/ת שיוכלו להציע טיפולים פולשניים מתקדמים יותר, כגון deep brain stimulation.