הפרעות קול יכולות לנבוע מבעיות מבניות בגרון, כגון נגעים על מיתרי הקול או שיתוק מיתר קול. טיפול בנגעים אלו מצריך לפעמים ניתוחים או פעולות פולשניות אחרות, שנעשות על ידי רופאי אף אוזן וגרון עם מומחיות בקול. מנגד, ישנן הפרעות קול שמקורן תפקודי. בהפרעות אלו מיתרי הקול תקינים למראה אך האופן שבו המטופל/ת מפעיל אותם נעשה בטכניקה לא נכונה, שגורמת לכאב בדיבור, צרידות או שניהם. במקרים אלו תפקידה של קלינאית התקשורת להקנות הרגלי דיבור נכונים. הקלינאי/ת יכול/ה להציע פעמים רבות טיפול משלים לפעולות ניתוחיות, על מנת לשמר את הצלחתם, ולעתים אף לשפר את איכות הקול במידה כזו שניתוח לא יהיה נחוץ.
בקרב אוכלוסיה של זמרים ומשתמשי קול מקצועיים אחרים, לא מספיקה רק היכולת לדבר ולהפיק קול. עבור אוכלוסיה זו, הקול הוא כלי נגינה או כלי מקצועי חשוב ביותר. מטופלים כאלו זקוקים למורה לפיתוח קול על מנת להגיע לשיא היכולות הקוליות שלהם.
אם נחפש השוואה מתחום הספורט, ניתן להמשיך את קלינאי/ת התקשורת לפיזיותרפיסט/ית, את המורה לפיתוח קול למאמן/ת ואת הרופא/ה לרופא/ת ספורט.
"טובים השניים מן האחד"
האמירה הזו נכונה שבעתיים כאשר מדובר בטיפול בהפרעות קול. לכל אחד מחברי/ות הצוות יש התפקיד שלו/ה והמטופל/ת מרוויח/ה מנסיון ומומחיות במספר תחומים ששולבים ידיים על מנת להגיע לתוצאה הטובה ביותר.